"אישה מצטרפת למשפחה של בעלה בשמלה לבנה ועוזבת אותה רק בתכריכים לבנים, במותה."
משפט זה, לדעתי, הוא תמצית הסיפור כולו.
זוהי התובנה שעוטפת בתוכה את משטר הדיכוי האיסלמי שנשים, בעיקר נשים, נפגעות ממנו והיא שדחפה את טאמי - גיבורת הסיפור, לצאת לארה"ב, למשך זמן קצוב של שלושה חודשים - תקופה שבה עליה למצוא לעצמה חתן שיהווה את גלגל ההצלה שלה מהמשטר שבביתה - באיראן של חומייני.
"זאת התרבות שלנו," היא