אנשי השטיחטרי פראצ'ט30כדי לכתוב ספר רב עוצמה עליך לבחור בנושא גדול; אין בנמצא ספר טוב שנכתב על אודות פרעוש." בציטוט הזה, מפיו של הרמן מלוויל, פתחה השבוע חמדת את ביקורתה המחכימה על מובי דיק. (ואני, שהבאתי דברים בשם אומרם פעמיים, אביא לעולם גאולה כפולה ומכופלת). אני כל כך לא מסכימה אתו. ספק רב אם אשנה את דעתי כשאצלח את מובי דיק; בינתיים, חמדת שרתה עמו ותוכל במקומי. מצד שני, אני לא בטוחה שהאמרה החבוטה "הגודל לא
אנשי השטיחטרי פראצ'ט15ובכן למענך יעל (וגם למעני)על היסטוריה, קריאה, והנאה. את אנשי השטיח כתב טרי פראצ'ט בהיותו בן 17. וכדבריו היה מלא ליקויים שנבעו מגילו של המחבר.. ברבות השנים התפרסם טרי פראצ'ט והתחבב על הקוראים שהחלו לחפש את אנשי השטיח. וכך ישב טרי פראצ'ט בן ה43 ושיכתב את "אנשי השטיח" והוא כותב על כך "כשהייתי צעיר חשבתי שפנטזיות עוסקות בקרבות ומלכים,עכשיו נראה לי שפנטזיות צריכות לעסוק במניעת קרבות ובחיים ללא מל
הנסיך האחרוןג'ונתן ווילי13סיפור מקסים. הספר מתחיל באמצע המתח, משפחת המלוכה נמצאת במנוסה, הנסיכים הוברחו על ידי קוסם הממלכה דרך מעבר סודי אל מחוץ לארמון, הם נעים בחשאיות ובתחפושת דרך ההרים כדי לא להתגלות, והקורא מרגיש כמו באמצע סדרת פעולה ללא הפרק הראשון. זה מעולה! הנסיכים בעזרת המכשף ואשתו מגיעים אל החלק הדרומי ביותר של האי, המקום המרוחק ביותר מן הארמון, וחושפים לאט את תעלומת הקרב על הארמון שברחו ממנו. אליהם מצטרפות דמו
גבעות השמוטאנטיסטיב ג'קסון11קלאסיקה אמיתית מתחילת שנות ה-90 לכל חובבי הפנטזיה באשר הם (יצא בארה"ב הרבה לפני בשנות ה-80). הספר נקרא ולמעשה משוחק כהרפתקאה ליחיד בה הקורא בוחר להיות לוחם או מכשף. העקרון הוא פשוט , בכל שלב עומדות בפני הקורא מספר בחירות כאשר לכל בחירה מספר עמוד מתאים. כל שצריך הוא עפרון, מחק וזוג קוביות. למי שאין קוביות בבית אפשר להשתמש בקוביות וירטואליות באתר RANDOM.ORG הספר הוא החלק מרבעיית ספרים שמתחילה בג
ילדת הכשפיםג'ונתן ווילי6עולם האיים הקסום השתנה מאז הנצחון הזמני על אלזדו המכשף הרשע, העולם נמצא במצב של בהלה מתמדת, במחשבה מאין יבוא הרוע הבא. איב המכשפה השנייה בעולם, מוצאת את עצמה בתוך תהפוכות הגורל של עולם האיים, היא נסחפת אל הרפתקה יחד עם חבריה בעל כורחם, ומגלה כי נקשרה בדרך מיוחדת אל דרקון מעולם אחר. המלך והנסיך בגבעת הכוכב משקמים את ממלכתם, וביחד עם פראגאמו המכשף מנסים לחזור לשגרת החיים של לפני בואו של אלזדו. אבל
חישול החרבמרגרט וייס5הראשון ב'טרילוגיית עלילות חרב האופל' לדעתי אחד הטובים מבן השלושה. העלילה מעניינת ולא צפוייה מראש כמו שניתן לחשוב בסוג זה של הז'אנר. אחד הדברים האוהבים עלי ביותר בסיפור זה הוא ככל הנראה העובדה שיוראם, הגיבור. אינו עוד קדוש מעונה שחפץ להציל את העולם. אלה אדם מר, קשה ואנוכי שחיי כפליט ושונא כמעט את כול העולם. יוראם יוצר את כלי הנשק הנורא ביותר שקיים 'חרב האופל' ששואבת את הקסם מאוייבה ורק אדם חסר