ביקורת ספרותית על גיבור העידנים - הערפילאים #3 מאת ברנדון סנדרסון
ספר בסדר

---

נתתי לשני הספרים הראשונים של הסדרה שלושה כוכבים והגעתי לספר השלישי עם ציפיות מונמכות. בשלב הזה כבר הבנתי שהביקורות המשתפכות הם של קוראים מסוג אחר ואני כנראה פחות אהנה. אולי זו הסיבה שבשבילי הספר הזה היה הטוב ביותר בטרילוגיה.
הוא בהחלטה הכי קרוב להיות "פנטזיה אפית". לשם שינוי, האירועים מכסים יותר אנשים באזור רחב יותר. הפעולות של הגיבורים מבוססות על צרכים, מניעים ותוכניות, לא על התהיות של הגיבורה האם היא ראויה לאהבה או לא (שזה מה שהפריע לי במיוחד בספר השני). הכתיבה היא עדיין פשטנית ופונה יותר לקהל ה-YA, אבל היה שיפור רב.

מה שכן שאהבתי בשני הספרים הראשונים היה הדרך שבה מתפתחת מערכת הקסם, וההתפתחות הזו סוף סוף מובאת לממדים אפיים בספר זה. המקור של המערכת והשלכותיה הם למעשה השחקן הראשי בספר הזה, ובנושא הזה המחבר באמת מצטיין. יש חור גדול אחד שלא אחשוף ולדעתי לא היה ראוי להשאיר אותו פתוח כשהטרילוגיה נגמרת, אבל אולי זה נותר לספרים הבאים.

בניגוד בולט לשני הספרים הראשונים, שבהם מצאתי שהסוף היה החלק הכי טוב, בספר זה הסוף הוא החוליה החלשה. לדעתי הסוף אינו מוצדק ולט מספיק קשור לסדרה. מצד שני אולי היו רמזים לכך בסדרה והם היו מוסתרים היטב על ידי הפעולות הילדותיות של הגיבורים. יש גם יותר מדי הקשרים דתיים בסיום לטעמי. זה היה כל כך בולט שהלכתי לוויקיפדיה לבדוק ואכן הכותב התחנך כמורמוני. לא כל דבר שנמצא בקורות החיים צריך לדחוף לספר.

הייתי נותן לספר הזה ארבעה כוכבים אם הסוף היה מוצלח יותר אבל כפי שהוא, נתתי שלושה כוכבים, כמו לסדרה כולה. אני בהחלט מבין את הקסם של הספר הזה לקוראים מסוימים (אפילו אמליץ עליו לבת שלי, בת 16), אבל זו לא הייתה כוס התה שלי.

» ביקורות נוספות של Muhandes
» ביקורות נוספות על גיבור העידנים - הערפילאים #3