ביקורת ספרותית על נשואה למוסד - רומן מתח המבוסס על סיפור אמיתי מאת שלוה הסל
בזבוז של זמן

---

מזג האוויר היום קר מאוד, גשם מטפטף ונעים לי להתכרבל מתחת לשמיכה.
והנה נקלע אלי "ספר טיסה", תואר מעצבן לכל הדעות,שמעיד כי ברגע שאדם טס, הוא צריך לאבד חלק מראשו.
הפעם, אמרתי לעצמי:" באחרונה קראת הרבה ספרים רציניים, אולי כדאי לנסות ספר מסוג אחר. מה עוד שמדובר ב"מוסד",וכידוע ה"מוסד" הוא מוסד רציני".
וכך אחרי שקלא וטריא, תואנות ותירוצים, התחלתי לקרוא, על אישה שמתחתנת עם גבר ההופך לאיש מוסד ויוצא לבצע משימה בפקיסטן, יחד עם כל המשפחה, כולל ילד בגן שמקבל תדרוך איך לנהוג , וכיצד להימנע מלדבר עברית.
מטעמי סודיות לא הסבירו אם הילד למד על דירות המסתור, והתחמקות מעוקבים, אבל, אני מניח כי הצפנה בשיטת RSA הוא למד.
בקיצור הקטע המוצלח בשירותו של גיבורנו בארץ אויב נקטע בעמוד 30 וכיאה למסמכים סודיים נציין כי זה מתוך 253 עמודים.
מטעמי סודיות אין הספר מגלה כי ,(וזאת מידיעה אישית) , האישה מחביאה חומר גרעיני ב..לא מה שחשבתם, אלא בארנק ומעבירה אותו ישירות לגרעיני עפולה לשם השבחת מוצריהם.
לא ידעתי כי ב"מוסד" כמו בחיים המודרניים שלנו, מיצרים מרגלים לשימוש חד פעמי.
את התוצרת המשומשת לא זורקים לפח או לאסלה,כפי שהפרועים בינינו עושים, אלא מאפשרים להם לפתוח חברות לריגול ובילוש מסוגים שונים , והם זמינים ומוכנים לפתח את כשרונם ממש כמו בוגרי 8200.
עכשיו אפשר לפתח עלילה עם מיליונר שווייצרי תמים,נוכל גרוזיני שמתחזה לרב מרוקאי מבאר שבע, ( תאמינו לי זאת לא בדיחה), עדר של רמאים ונוכלים, יוצאי "מוסד" חסרי תעסוקה, ו... צדיקה אחת, הלא היא מבריחת החומר הגרעיני.
העלילה כאן מרתקת ומסתבכת, אבל כמו בצלילה עם צנרן ( שנורקל), העלילה יוצאת מדי פעם לשאוף חמצן ודמים, כדי לממן את המשכה.
בעמוד 100 נשברתי.
לממשיכים לקרוא, כל הכבוד.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נשואה למוסד - רומן מתח המבוסס על סיפור אמיתי