ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בינואר, 2017
ע"י ההיסטוריונית
ע"י ההיסטוריונית
כבעלת תואר שני בהיסטוריה וחובבת רומנים נוגעים ללב, הקדפתי עד כה לקרוא את הרומנים ההיסטוריים של אורלי קראוס ויינר. אהבתי את האופן בו היא משלבת אירועים היסטורים אמיתיים ומדוייקים (אני מאלה שבודקים) בסיפורים מרגשים (שמתובלים גם בהרבה הומור ואירוניה). אבל כשנתקלתי במאושרת בדרכה וקראתי את גב העטיפה, לא הייתי בטוחה שאתחבר לסיפור. כבת למשפחת אצולה מוורשה (כך לפחות טוענים במשפחתי) לא האמנתי שאתחבר לסיפור על משפחה בוכרית ונדודיה במדבר. בכל זאת התחלתי לקרוא את הספר ונשאבתי אליו כבר מהפרולוג שסיפר על שחר, הילד החמוד והפרוע שגונב טרקטור ומנסה לחצות אתו את הגבול כדי לאלץ את אמו להחזיר אותו הביתה מהקיבוץ. אחר כך כבר לא הצלחתי לעזוב את נוגה וסיפורה הנוגע ללב של משפחתה הבוכרית. אהבתי את הדמויות הצבעוניות של המשפחה, שחלקן יכלו בקלות לאכלס רומן של טולסטוי, ולא סתם אני מציינת דווקא אותו, כיוון שהדבר שהכי הפתיע והרשים אותי במאושרת בדרכה, היה הביקורת החברתית הנוקבת שקראוס ויינר משלבת בו על הממסד שלנו בתקופת טרום המדינה שלא הנפיק לאותה משפחה בוכרית אישורי כניסה לארץ במשך עשר שנים, וכך אילץ אותה לנדוד במדבר ולעבור תלאות איומות, כמו גם הביקורת על כולנו היום - שנשפכים ונמרחים (סליחה על השימוש בסלנג - אבל אלה המילים הכי מתאימות בעיני) לרגלי אוליגרכים וסתם טייקונים שמתנהגים כמו בהמות, (הבחירה של טרמפ לנשיאות ארה"ב + ההתלהבות הגורפת של הישראלים ממנו פשוט הופכת את הספר הזה שנכתב לפני חמש שנים לנבואה מצמררת) בלי להתעניין לרגע אפילו בדרך בה הם עשו את כספם ( לאחרונה הסתבר שגם מאחורי עתון הארץ הטהרן והצדיק עומד איזה אוליגרך מסתורי). בקיצור, מאושרת בדרכה הוא רומן מקסים, מרתק ושנון שמומלץ בחום לכו-ל-נו!!!
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ההיסטוריונית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
בעוונותי, עבדתי פעם כעורכת בעיתון - ושם גיליתי שמבקרים בכלל, לאו דווקא בתחום הספרות הם בדרך כלל אנשים מרי נפש ומתוסכלים תדיר על שההמונים הלא מחונכים לא מוכנים לחלוק אתם את טעמם האנין, ואת תסכולם הם מוציאים בדרך כלל על יוצרים שלא עונים על טעמם ובכל זאת מצליחים. טרחתי ובדקתי באותה תקופה מה כתבו המבקרים על יוצרים מופלאים כמו חנוך לווין וגיליתי שהוא ספג הרבה ביקורות קטלניות. ואפילו כתב פעם קטע סטירי על מבקרים. שווה לחפש בגוגל ולקרוא - הוא גם קורע וגם ממחיש את קטנות קומתם של מבקרים למיניהם
|
|
|
ההיסטוריונית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי, שמחה לקרוא שהוספת לעניות דעתי, חבל שבתגובה שאחריה הסמכת דווקא את מבקרי הספרות לאלה שקובעים בעיניך מי כשרוני ומי בינוני. אני באופן אישי מעדיפה להסתמך רק על עניות דעתי
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
"בדידותם של המספרים הראשוניים" - נבדק, ואילו הייתי מחשבות - היה הופך לטיסן מתעופף מחלונות.
ואילו היה לי שולחן מתנדנד.. (או.קיי, הבנת) כלום ספק יש לך שמשוואה (איזו שתהיה) מרתקת ממנו..
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ברור....
מה חבל ששני תארים בהיסטוריה ואפילו ארבעה תארים בספרות לא מקנים טעם ספרותי.
ראיתי כבר פרופסורים לספרות ששיבחו ספרים טובים כי הם עונים על קריטריונים ספרותיים מסוימים, אבל המדדים הללו לא הפכו את הספרים לספרים משובחים, ומבקר ספרות טוב יראה את הספרים בעין אחרת. ועמיר, אני ממליצה לך על הספר המדכא והמשעמם להפליא: בדידותם של המספרים הראשוניים, שיש לו שם מתמטי, אבל משוואה עם נעלם אחד יותר מרתקת ממנו. |
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
זהו ! עלית עליי, אפרתי.
ההערה הייתה כולה מקנאה.. !
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
עמיר, אין קשר. פשוט ההיסטוריונית הלכה ללמוד היסטוריה כי היא אוהבת היסטוריה, ולכן היא
קוראת רומנים היסטוריים. מה חבל שאין הרבה רומנים מתמטיים... (-:
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אהה.. אז, זו הרשימה שקוראים בעלי תואר שני בהיסטוריה. הבנתי. וואו..
ו.. איך כל זה קשור ב"תואר שני בהיסטוריה".. ?? או מה קשור התואר ?? מעניין - הרשימה הזו, היא קשורה ישירות בתחום הדעת שהתמקד בו התואר השני, כולל בתזה וכל הזה..סתם תהיות ...
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
לדעתי, וזה ממש לעניות דעתי הענייה, את מניחה זה לצד זה ספרים שכולם מעניינים, אבל חלקם
כתובים בכישרון ענק וחלקם בינוניים להפליא.
אורלי קראוס שייכת לבינוניים, עמוס עוז ומאיר שלו למשובחים. יכול להיות שכולם מהנים ביותר, אבל צריך להבדיל ביניהם. |
|
|
ההיסטוריונית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
עדיין מיועד לכרמליטה
התגובה הקודמת נקטעה באמצע, כנראה כי ציינתי יותר מדי ספרים. מקווה שהנחתי את דעתך באשר למגוון הרומנים ההיסטוריים שקראתי (וזה עוד על קצה המזלג (מגיע לי לפחות 95 במבחן?)
|
|
|
ההיסטוריונית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
לכרמליטה
אמנם מבחן פתע, אבל אציין כמה מהרומנים ההיסטוריים האחרים שאהבתי שאינם של קראוס ויינר: רומן רוסי (שנחשב בעיני לספר המקור הטוב ביותר שקראתי - ואגב זאבים בשלג של הסופרת נחשב בעיני לשני אחריו, מה לעשות אני אוהבת הומור בספרים, גם בנושאים "כבדים" ובישראל הוא קיים בעיקר בכתיבה של מאיר שלו וקראוס ויינר בתחום הרומנים ההיסטורים) סיפור על אהבה וחושך, מאה חורפים, שבועת רחל, מלכת היופי של ירושלים. ובאשר לספרות זרה הרי האפיפיורית יוהנה, חלף עם הרוח, פרש הברונזה, מלחמה ושלום וגם סיסי ודזירה, אפשר גם בלי קוויאר, האניגמה ואדלווייס,
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
ככה זה יהודים
כולם בנים של מלך. כולל אצולת מרוקו.
|
|
|
גוטי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
דרך אגב, כל מי שיש לו שורשים בוורשה משום מה הוא בן אצולה.
יש כנראה המון אצולה בוורשה וכל סיפורי בשביס על יהודי וורשה כנראה מצוצים מהאצבע:)
|
|
|
גוטי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כבעלת תואר שני בהסטוריה ובת למשפחה פולנית מהעיירה,
אני ממליצה לך, אם את אוהבת רומנים הסטורים לקרוא את ספריו הנפלאים של פויכטוואנגר - ההנאה מובטחת!!
|
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כתבת את דעתך, ואני מכבדת אותה כמו שאני מכבדת כל דיעה, גם אם היא לא נכונה. אבל דווקא כהיסטוריונית
הייתי מצפה ממך ליותר ידע בכל הקשור לספרי היסטוריה, מכל הסוגים, ובכלל להיסטוריה.
הממסד בארץ בתקופה של טרום המדינה היה ממסד אנגלי, תקופת הספר הלבן ואלפי יהודים כלואים בקפריסין, בין שאר היהודים שחיכו ששערי הארץ יפתחו. אז בסדר, היתה גם משפחה בוכרית אחת שחיכתה לאישורים, מבינה שקשה לקרוא על תלאות של משפחה אחת, אבל בתמונה הכוללת הם היו פרט בתוך רבים. ועל הנושא הזה נכתבו ספרים רבים, ובעדינות אומר שכנראה חמקו מעינייך. |
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
עוד משהו -
מדבריך מתקבל הרושם כי במשך למעלה מ-120 שנה - מאז הרבע השלישי של המאה ה-19 לערך (התקופה בה כתב טולסטוי) ועד העשור השני של המאה ה-21 (מועד כתיבת "מאושרת בדרכך" ע"י קראוס ויינר) - לא נכתבו בעולם ובארץ ספרים עם ביקורת על הממסד ולכן אין לך אלא להעמיד את קראוס-ויינר ברמתו של טולסטוי.
זו בורות היסטורית וספרותית. |
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
כאחת עם רקע אקדמי דומה לשלך,
אמנם בלי תואר האצולה הפולני (מה לעשות, סתם דור שביעי בארץ), אך עם עין בוחנת, אני תוהה איזה רומנים היסטורים נוספים קראת, ומדוע את בוחרת לסקר רק ספרים של אורלי קראוס וינר, ולשבח את כולם עד לדרגת טולסטוי.
לטעמי ישנם רומנים היסטוריים נהדרים שעולים בכמה רמות על ספריה של קראוס-וינר, גם של סופרים ישראליים וגם של סופרי העולם. אשמח לדעת אילו רומנים היסטוריים נוספים קראת? וכמוב - אין צורך בתואר אקדמי וגם לא בתואר אצולה ורשאי או באיזכור טולסטוי, כדי לאהוב ולהינות רומנים היסטורים. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אני מכירה כמה אנשים מאצולת וורשה
שמסוגלים לקרוא על ולהתחבר ל עמים - ואצולות - אחרים
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אני מכירה כמה אנשים המחבבים רומנים היסטוריים
ואין להם תואר שני - גם לא ראשון - בהיסטוריה. |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
