בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 בינואר, 2017
ע"י חמדת
ע"י חמדת
לפני כמה ימים קראתי בה"ארץ" מאמר דעות שכותרתו הייתה:"בין הנשגב להזוי" ולצורך עניין הביקורת אני מוסיפה גם את המילה "ביזוי".
ב-"הנשגב"- אני מתייחסת לספרו של צוויג "העולם של אתמול" שהוא אוטוביוגרפיה שכתב יותר מאשר על עצמו אלא על התקופה ההיסטורית שבה הוא חי.{מפנה לביקורת שלי מ-14 לינואר.} רישומו של הספר עדיין מהדהד בי ולהבנתי גם לימים רבים אחרי,ולכן אני מתייחסת לספר הזה פה למילה -"נשגב".
ב-"הזוי"-זאת ההגדרה שמתאימה לספר הנוכחי הזה. הספר כתוב כ-רומן למשרתות-"פר אקסלסנט".המחבר כותב את הספר בגוף ראשון רבים -דהיינו מי שמספר את הסיפור בספר הוא צוויג ואשתו. השפה ירודה כל כך ,איך יכול המחבר לשים מילים,שורות ותחבירים ברמת רומן רומנטי?!איזו עזות מצח מצידו של המחבר להציג כך את צוויג כסופר.
נכון הספר מבוסס ברובו על אמת עובדתית כפי שכתב צוויג בספרו האוטוביוגרפי ,וכן ממכתבים שכתב למקורביו על מצבו הנפשי ומחשבותיו. אבל בד בד יש בספר "המצאות ספרותיות" לדמותו של צוויג. הדבר הכי בולט בספר שהוא -צוויג "כואב" "וחרד" עם מה שקורה ליהודי מזרח אירופה שמוסעים ברכבות למחנות ריכוז לאותו זמן.
צוויג מעולם לא ראה עצמו כיהודי אלא כאיש העולם התרבות הקוסמופוליטי הגדול."האמפתיה" מצדו של צוויג כלפי אותם יהודים שמוסעים למחנות ריכוז לא נגע ללבו במציאות האמתית. הוא גם לא הרבה לקרוא עיתונות כפי ציין זאת בספרו האוטוביוגרפי כששה בברזיל. מחבר הספר המציא זאת מדמיונו, אולי להעצמת הריגוש בקריאה בספר. המחבר מודה בעצמו בראיונות שערך כי הוא מודע לעובדות הללו אולם מכיוון שהוא המחבר בעצמו יהודי ,הוא!!! החליט וזה ציטוט "הנושא שלי, זה שבגללו אני כותב {את הפרט הזה ואחרים בנושא הזה},הוא הניסיון להעביר הלאה את הזיכרון היהודי".
כך לא "בונים חומה יהודית " וכך לא "יוצרים" את דמותו של צוויג שלא היתה קיימת במציאות.
העובדה הזאת כל כך הכעיסה אותי -איך אפשר לכתוב "סיפור משרתות" שכזה שלא היה קיים במציאות חייו של צוויג,ויתר מכך הרגשתי שהוא מזלזל באינטליגנציה שלי כמי שקראה את "העולם של אתמול". מה חשב לעצמו המחבר הזה?!!
כנ"ל לגבי אשתו השניה לוטה ,יהודייה שנולדה בקטוביץ וברחה ללונדון. יש בספר יותר מכמה עמודים שבהם לוטה מתפללת לאלוהים שיעזור לה ולקרובי משפחתה שנשארו שם בפולין להישאר בחיים והיא יוצאת מדעתה. "לוטה מתפללת לאלוהים?! מדברת ומתחננת אליו"-אוי !! איזו התרגשות בעלילה ממש לבכות! וכמובן שאין עליה שום עובדות כתובות היסטוריות,הכל נוצר ממוחו הקודח של המחבר היהודי לצורך הבאת העלילה לשיאים של התרגשות מצד הקורא. המטרה קידשה אצלו את כל הפרטים בעלילה ולא חשוב מה זיקתם לעובדות,אבל כך הרי נכתבים "רומנים בגרוש" לא כן?!!.ישנם עוד דוגמאות רבות שאפשר להביא מעלילת הספר הרומנטי הזה שכל מטרתו להביא את הקורא להתרגשות ,אבל באמת מה הצורך להתבסס על עובדות?!.
ה- "בזוי"- המחבר כתב ספר שמבזה את דמותו של צוויג את שפתו,את כתיבתו כפי שמשתקפת מכתיבת ספרו "העולם של אתמול" ובעיקר הוא מבזה את זיכרו של צוויג!!.
הספר מבחינתי ראוי היה שלא "יוולד" ולא היה "יוצא לעולם" בכלל.
מי שקרא את "העולם של אתמול" שישאר עם רישומיו המרגשים של הספר הזה בלבד ולא יתקרב לספר ההזוי והבזוי הזה.
--------
הדבר היחידי שאני יכולה לזקוף לזכותו של הספר הוא עטיפת הספר בדיוקנו המרשים של צוויג,אבל איני בטוחה כלל וכלל שזאת בחירה של הסופר אלא של המוציאים לאור בגרסה העברית.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
דני בר - אנחנו רואים עין בעין. חן חן לך.
|
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
בת-יה - לא ידעתי את "הסיפור" עפ"י אמנון דנקנר. לא קראתי את הביוגרפיות שכתב צוויג כך שאיני יודעת . לפי הראיונות עם המחבר זה נראה לי
בדיה ,כך שנראה לי שזאת עוד אחת מאמירותיו הפרובוקטיביות של האיש דנקנר. בכל אופן תודה לך .
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אירית-
יש ביוגרפיות נהדרות וטובות. זו אפילו הסוגה המועדפת עליי, במיוחד כשהיא נוגעת באישים מרתקים שעשו היסטוריה. אז אולי קריאת ביוגרפיות מחייבת את הקורא להפעיל מסנן קטן ולהבין שזה לא מדע מדויק, ושיש האדרה של האישיות עצמה. ביוגרפיות שנכתבו כשהאישיות עדיין בחיים, נוטה יותר להאדיר, להלל, לקלס ולשבח. אלה שנכתבו על מי שכבר הלך לעולמו ולפני הרבה שנים, יש בהן קסם, לפחות לגביי. הן מאפשרות לי להכיר את המחשבה ואת הדילמות, גם התככים והרכילות שהיו ברקע האירועים. ביוגרפיות שאהבתי במיוחד היו של צ'רציל, יצחק רבין, בן גוריון. |
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
חמדת, מעניין שאמנון דנקנר כותב שהספר הזה הוא מעין נקמה בסטפן צוויג, שכתב על אנשים רבים בהיסטוריה,
אבל מעולם לא טרח, גם הוא, בבדיקת העובדות. נכון או לא אין לי מושג.
|
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
שרית תודה לך .אולי עוצמת הביקורת השלילית נובעת מך שאת הספר ""העולם של אתמול" קראתי
ומיד אחריו את הספר הזה . היו ציפיות גבוהות בהתאם.
|
|
|
שרית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אני חייבת להסכים. קראתי את הספר ואף שלא עורר בי רגשות שלילה עזים כל כך, סברתי שהוא לא כתוב טוב. כמו ניסיון לא מוצלח לחקות את כתיבתו של צוויג שמתחקה אחרי הלכי הנפש של דמויות הסטוריות, אבל בלי הכישרון.
|
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות -לא הבנתי אז שאלתי .אכן כך כהגדרתך . תודה לך על תגובתך.
|
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
yaelhar -בעקרון את צודקת .אבל כמי שקוראת הרבה ביוגרפיות ועל ביוגרפיות אפשר להבחין
לדעת ,ו"להריח" מהם העובדות ומה הם התוספות .אני אוהבת לקרוא סוג שכזה כי בו הרבה מכלולים שאפשר להשכיל מהם .בכל אופן תודה לך.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
הספר, חמדת, הוא הרי בעיניך זוהמה טקסטואלית.
|
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות -לא מבינה אם כוונתך ל"זוהמה טקסטואלית שכזו, " לטקסט של הביקורת שלי או לספר עצמו ?
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אני לא אוהבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות.
לדעתי כל ביוגרפיה היא מוטה. ובכל ביוגרפיה יש תוספת "ספרותית" בה הכותב - שלא היה שם - ממלא חללים. אז עדיף לי ספר בדיוני על דמות מומצאת. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
שיואו, איזו קטילה. אני חייב להמנע מזוהמה טקסטואלית שכזו.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
