ביקורות ספרים על הספר ימיו האחרונים של סטפן צווייג
|
עוד מהסדרה הלא רשמית בה אני מחפש כל דבר שנכתב(תורגם) על צוייג בשפת הקודש, והפעם הגעתי לספר הדק הזה, שאמור להעביר את התחושות של צווייג בתקופה האחרונה לחייו, מיד כשברח לברזיל והתאבד.
לורן סקסיק הוא יהודי צרפתי שאני לא יודע עד כמה מעניין. בסדר, עוד בן אלוהים שממש אוהב את צווייג ומקדיש לו מלא חלקות במוח, נופל ברעיונו לרגל אחרי הסיפור של צוייג בחצי שנה האחרונה לחייו ולהביא את זה לכדי ספר. הנקודה היא שלא מדובר בספר שרק מציין נקודות ציון ביוגרפיים מחייו, אלא באחד שמתיימר לדברר את צווייג וסביבתו. בספר הזה צווייג חושב, סובל, נהנה, וכמובן מתאבד.
אם היה מדובר... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר חובה לאוהבי צוויג.
אני לא נוטה לכתוב ביקורות ארוכות, מעדיף קצר ולעניין, אך הפעם לא התאפקתי וחרגתי מהרגלי.
ביוגרפיה על חצי השנה האחרונה לחייו של צוויג בברזיל. למעשה הביוגרפיה הזו מקיפה את כל חייו כיוון שעברו עולה לאורך כל הספר בהבזקים של התודעה או בשיחות נוסטלגיה אותם צוויג מנהל עם חבריו בברזיל.
ניכר שהמחבר מושפע עמוקות מכתיבתו של צוויג ובביוגרפיה זו ניסה לדמות את כתיבתו לכתיבת הביוגרפיות שכתב צוויג. אייכות הכתיבה של סקסיק לא מתקרבת לאייכות כתיבתו של צוויג, אך היא בהחלט מרתקת ושופכת אור על נקודות מרכזיות בחייו.
משהו שסקסיק כתב על אופן כתי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כמה ימים קראתי בה"ארץ" מאמר דעות שכותרתו הייתה:"בין הנשגב להזוי" ולצורך עניין הביקורת אני מוסיפה גם את המילה "ביזוי".
ב-"הנשגב"- אני מתייחסת לספרו של צוויג "העולם של אתמול" שהוא אוטוביוגרפיה שכתב יותר מאשר על עצמו אלא על התקופה ההיסטורית שבה הוא חי.{מפנה לביקורת שלי מ-14 לינואר.} רישומו של הספר עדיין מהדהד בי ולהבנתי גם לימים רבים אחרי,ולכן אני מתייחסת לספר הזה פה למילה -"נשגב".
ב-"הזוי"-זאת ההגדרה שמתאימה לספר הנוכחי הזה. הספר כתוב כ-רומן למשרתות-"פר אקסלסנט".המחבר כותב את הספר בגוף ראשון רבים -דהיינו מי שמספר את הסיפור בספר הוא צוויג ואשתו. השפה י... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפהפה, כמו מן מחזה או חזיון.
אלו הם ימיו האחרונים של הסופר האוסטרי, היהודי הנרדף סטפן צווייג.
לורן סקסיק מתאר את מחצית השנה האחרונה לחייו של הסופר הנערץ.
התקופה היא ראשיתה של מלחמת העולם השנייה ולגרמנים הצלחה רודפת הצלחה.
צווייג מחפש לו מקום מפלט, מגן ומחסה אך הכל סוגר עליו. הוא עובר מאירופה לארה"ב ומשם לדרום אמריקה או למקום הכי רחוק והכי שמח על היקום באותה עת - ברזיל!
אך, צווייג לא יכול לברוח מהמציאות של היהודי הנרדף, אינו יכול להנתק או להתאקלם בשום אוירה אחרת מאשר זו של הטרקלינים של אוסטריה אהובתו.הוא נפרד בכל פעם מחדש מעוד ידיד ועוד חבר שמתא... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נוסטלגיה עצובה
עד כה קראתי שני רומנים ואוסף מסיפוריו של סטפן צווייג הסופר האוסטרי יהודי המצוין. צווייג ניחן ביכולת לספר סיפורים מדויקים בעלי עומק פסיכולוגי ורגשי שסופם כמעט תמיד קשור במוות או טירוף של אחד הדמויות, ונדמה שהרגשה זו שקיננה בו מאז שהחל לכתוב תרמה גם לבסוף כיצד יסיים את חייו.
הספר המרתק הזה מגולל את חודשיו האחרונים לחייו של צווייג לצד רעייתו השנייה שעה שברחו לברזיל מאימת הנאציזם שהתפשט בעולם. חודשים של געגועים לחבריו, לעמיתיו הסופרים ולחיים הבורגנים שהביאו לו תהילה כאחד הסופרים הגדולים בעולם בזמנו שהסתיימו בקול ענות חלושה.
צו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייב להתחיל בוידוי קצר: אני בדרך כלל נמנע מקריאה בספרים כאלה, כי אפילו אם זה רק בדמיוני האישי אני שומע בהם את קולות השבר והבכי ואפילו את הצעקות. למרות זאת אין בי צער ולוא לרגע שקראתי את הספר הזה, כמו שתבינו בהמשך דבריי אם יש בי צער שקשור בספר הזה הוא על משהו אחר. משנודע לי עליו, אחרי שסיימתי לקרוא את ספרו של סטפן צווייג, "העולם של אתמול" היתה לי הרגשת חובה לקרוא גם את ספרו של לורן סקסיק על ימיו האחרונים, ואחרי כמה שעות קריאה (ספר של 168 עמודים) אני מנסה לשתף אתכם בתחושות הקריאה שהיו לי בעת הקריאה בו.
כאמור אני רואה בספר כואב זה קריאת חובה, במיוחד אחרי ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
