הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 בינואר, 2017
ע"י מיכאל
ע"י מיכאל
צרפת בעיני אחת הארצות המרתקות. לצערי איני שולט בשפה-את הארועים באופן כללי הכרתי. הציירים האימפרסיוניסטים, לא התקבלו.
הספר הזה מאפשר חדירה לעולמם של אנשי התרבות ה"מורדים" רוס קינג הוא כותב שדבק בעובדות. ניתן לקרוא את הספר כספר קריאה אבל ניתן לראות בו גם ספר עיון. תחקיר רב ערך יסודי לתקופה , לגיבורי התרבות של אותה תקופה. לאומנות. קינג מכבד את האומנות ואינו מיפה או משנה פרטים. מומלץ לאלו מכם שיש להם סבלנות לקרוא ספר לא פשוט. מענין שספריו כולם לא זכו לתפוצה בארץ-קשה יחסית להשיג אותם. לדעתי שווה לעשות מאמץ ולקרוא.
מדובר בספר הזה על שנות השמונים של המאה ה-19 שנים. שנים בהן התמוטטה האימפריה השנייה של נפוליאון השלישי, פרצה מלחמה בין צרפת לפרוסיה, פריס סבלה חרפת מצור ורעב, באותן שנים נכנסו ל"זירה" האומנים שעד אז לא התייחסו אליהם והעולם למד להכיר את השמות מאנה, מונה, דגא, רנואר, פיסארו, סזאן ואחרים ומאז החלו להתייחס אליהם ביראת הכבוד כאל אומנים שיצירות שלהם מקסימות לטעמי ובמחירן מצביע על ערכן האמנותי כיום. זהו שינוי גישה לאומנות שניתן להשוות אותו לרנסאנס ולברוק. מומלץ לבקר במוזיאונים שבהם נמצאות יצירות רבות של אומנים אלו אבל גם לנו בתל אביב ובירושלים ישנן יצירות מהתקופה. הספר ללא ספק מוסיף ערך מוסף להבנת האומנות הזו והמהפכה שחוללה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיכאל
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
תודה אתה צודק
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
מצריך הגהה כבדה. אמנות, אמנים, ד'אורסה...
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
