ביקורת ספרותית על כל שעה חשובה - פרוזה # מאת ג'יליאן קנטור (yaelhar)

ביקורת ספרותית על כל שעה חשובה - פרוזה # מאת ג'יליאן קנטור
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שישי, 23 בדצמבר, 2016
ע"י yaelhar

בשנת 1953 הוצאו אתל וג'וליוס רוזנברג להורג בכסא החשמלי בכלא סינג סינג. הם הואשמו בריגול (אתל הואשמה בסיוע לריגול) והיו היחידים שהוצאו להורג באשמה זו באותה תקופה. הם לא היו היחידים שעסקו בהעברת "סודות" לאויב הקומוניסטי הנורא מכל, ולא היו היחידים שנתפסו. באותה עת בניהם היו בני 10 ו 6. הפרשה הזו היכתה גלים (ואפשר לומר שהיא עדיין צרובה ומדממת) בזיכרון הקולקטיבי - לא רק האמריקאי - בנושאי ריגול, האשמות שווא ובעיקר פחד. פחד איום ממה שיכולים לעשות "הקומוניסטים" ורצון להשמיד את אלה שהיו קשורים בהם.

הסיפור הזה, המרגיש אמין ואותנטי הוא בדיוני. הוא מסופר על ידי שכנה בדיונית של הזוג רוזנברג, ומבוסס על אמיתות היסטוריות רבות. הוא אינו מעמיד את בני הזוג רוזנברג במרכז, אף לא את מעשה הריגול - שהיה או לא היה - אלא את התקופה ואת מה שהרגישו אנשים מהשורה בהיותם חלק מהיסטוריה שבעתיד תהפוך מגונה.
מילי שטיין היא יהודיה צעירה, ממעמד נמוך. היא נשואה לבעל שאינה אוהבת שלא לומר מתעבת, מסתגלת לתפקידה הנחות כ"אשתו של" הצייתנית והדחוייה, אם לפעוט עם בעיות התפתחות שהיא - ואף אחד אחר בסביבתה - אינו יודע איך לטפל בהן. היא מרגישה נחותה ומבודדת, חייה קשים, מתיידדת עם שכנתה אתל רוזנברג, ידידות שנראית חד צדדית מצד מילי הנחותה, ולא מצד אתל הכריזמטית ומרובת החברים והמכרים.

הסיפור מתאר את התקופה בין אמצע שנות הארבעים לאמצע שנות החמישים בה השתוללה באמריקה מגיפת הפחד וההפחדה מפני אימי הקומוניזם, מגיפה שעשתה שמות באמריקאים - רבים מהם חפים מפשע שכל חטאם היה ליברליזם או אי-התיישרות-עם-הקו-המקובל. אנשים איבדו מקומות עבודה וקריירה, משפחות נהרסו ורבים נשלחו לכלא - בניצוחם של הסנטור מקארתי הידוע לשמצה ואדגר הובר, ראש ה FBI הידוע גם הוא.

הסיפור כתוב היטב, אינו מבזבז מלים, מתאר התרחשויות היסטוריות מעיני נמלה שלרוב אינה יכולה להבין מה שהיא רואה. הוא גרם לי לחשוב רבות על פחד של ציבור שלם, שיכול להיות מלובה על ידי מי שיש להם מה להרויח ממנו. בסופו של דבר האמריקאים רצו להשמיד את מה שמפחיד אותם. לפעמים הם עדיין רוצים את זה. לפעמים גם אנחנו.

"כל שעה חשובה. כל דקה קובעת. אל תניחו לפשע הזה נגד האנושות להתרחש" (פבלו פיקסו 1951)

38 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על כל שעה חשובה - פרוזה #

טוקבקים

+ הוסף תגובה

yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) שונרא: נראה לי שכל מנהיג מתרכז באינטרסים של ארצו (כלומר, כשאינו מתרכז באינטרסים של עצמו בטענה שזה אותו דבר) וככזה הוא נמנע מלהביא "מזור לאנושות". אובמה היה דווקא דוגמה לכזה שלקח את שאר האנושות בחשבון, אם כי כמו כל מנהיג, עשה גם שגיאות. לגבי טראמפ - לא יודעת אם יהיה לו זמן להתעלק עלינו. אבל אם יהיה לו אינטרס - הוא יתעלק גם יתעלק, ולא יתעכב לשיחות נימוס.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) טראמפ לא יביא מזור לאנושות. גם אובמה לא הביא למרות שהוא דווקא קיבל איזה פרס נובל למפרע. טראמפ לכל הפחות לא מפחד לומר את צמד המילים 'איסלאם קיצוני' מה שאומר שהוא מכיר בכך שיש איסלאם קיצוני שמאיים על העולם והוא יתמודד איתו בדרכו שלו. ואז, מן הסתם, יהיה לו פחות זמן פנוי להיטפל למדינתנו ולהתעלק עליה כמו האובמה העלוב הזה, ברוך שפטרנו.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) חגית - שימחת אותי בתגובתך. מקווה שתאהבי את הספר.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) רב תודות, שונרא! מסכימה איתך שלו הציטוט - או אפילו אנושיות פשוטה - היה מגיע אל אלה הקובעים מי יחיה ומי ימות ומשחקים בחייהם של מאות אלפים בלתי נראים ובלתי נשמעים, אולי אפשר היה לטפל בהשמדת העם המתרחשת לא רחוק. מצד שני את כנראה אופטימית ממני אם את חושבת שזה שיכנס לבית הלבן במקום אובמה יביא מזור לאנושות הזו...
חגית	חגית (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) אני לא יכולה לבחור משפט אחד מבין אלו שכתבת כאן כביקורת, כי כולם בעיניי ראויים לבחירה. אם כך, אומר לך רק שאהבתי מאוד את הביקורת שלך, ואשמח מאוד לקרוא את הספר.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) כמו כולם גם אני אתייחס לסייפא של הביקורת שלך, שאותה כרגיל נהניתי לקרוא. לו רק הציטוט של פיקאסו היה מחלחל לראשיהם הנבובים של השגרירים באו"ם-שמום-כלום, לראשי המדינות שלהם ולראש הכנופיה ברק חוסיין אובמה, אולי הם היו מתפנים לטפל בפשעים האמיתיים נגד האנושות שמתרחשים במזרח התיכון רק שתי דקות מרמת הגולן, ומפסיקים להיטפל לדמוקרטיה היחידה, המשגשגת ומעוררת הקנאה שלנו. אבל אל פחד. עברנו את פרעה, נעבור גם את אובמה.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) בת-יה תודה על ההמלצה. ספרים, לעניות דעתי, משכילים אותנו, גורמים לנו להרגיש דברים, אנחנו מתחברים אליהם בהרבה נימים - אבל הם אינם משנים תפיסות והשקפת עולם. הם משכנעים, בדרך כלל, את המשוכנעים.
בת-יה	בת-יה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) yaelhar, יש ספר נפלא שנקרא: "חשיבה בצל רגשות" שכתב ראובן בר לבב. ממליצה לך, ולכולם, לקרוא אותו. הספר הזה משנה תפיסות רבות שאנחנו בטוחים שאי אפשר לשנות. https://simania.co.il/bookimages/covers5/50366.jpg
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) דני בר - תודה על האישור. לא התעמקתי בפרשת פולרד ולא הייתי בטוחה במידע שבידי.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) תודה רבה, בת-יה! פחד הוא אחד מהרגשות שכשחווים אותו מתקשים לשלוט בו. אני לא יודעת איך אפשר "להתיידד עם הפחד". דרך יעילה להתמודד איתו הוא להכיר את מושא פחדך ולהבין שהוא אינו כל יכול.
דני בר	דני בר (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) יעל- אכן כך. אשתו של פולארד, אן, הואשמה בסיוע וישבה חמש שנים בכלא.
בת-יה	בת-יה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) נשמע מעניין. בכל אופן, אני מאמינה שבאמריקה של אז אנשים לקחו חלק גדול בהיסטריה ולא כל כך בהיסטוריה. חוץ מזה לא תמיד חייבים להשמיד את הפחד - להתיידד אתו זה הרבה יותר בריא. וזה גם מצליח. רק צריך לרצות לעשות את זה.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) רב תודות, רץ אתל לא נשפטה על ריגול, אלא על "סיוע לריגול" סעיף שעד אז לא הוצא מישהו להורג עליו. התביעה טענה לגביה שהיא הקלידה את הפתקים של ג'וליוס, וידעה על מעשיו. נדמה לי שהיתה חזרה מסויימת על המעשה (ללא הוצאה להורג) במקרה של ג'ונתן פולרד, שריגל למען ישראל ואשתו נשפטה ונענשה (נדמה לי) על "סיוע" וידע.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) בלו בלו - תודה רבה. את צודקת לגמרי. ממשלות - וגם גופים לא רשמיים - מנצלים את הפחד - שהאדם הפשוט אינו יכול לדעת האם הוא מוצדק או לא - כדי לתמרן את האנשים לצרכיהם. נכון שרק בדיעבד - וגם זה לא תמיד - אפשר לדעת האם ראוי היה לפחד או לא. בינתיים משטרים ניזונים מהפחדה.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) חן חן, צילה! המשפט האחרון הוא המוטו של הספר. אבל לא רק פיקסו מחה על גזר הדין: אנשי רוח רבים (אירופאים, אך לא רק) ניסו לבטל אותו, לשווא.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) עומר ציוני, תודה רבה! האמריקאים דוגלים, לדעתי, בהנחה שהם יצליחו להרוג ולהשמיד את המפלצת. כך היה בתחילת שנות החמישים, כשהניחו שאם ישמידו את הנוהים אחרי הקומוניזם (שבאופן בלתי מפתיע היו ליברלים) יהרגו את המפלצת.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) רב תודות, חני (דולמוש)! יש דרכים שונות להתמודד עם הפחדים שלך. בדיעבד מתברר שחלק מהפחדים של קבוצות - אלה ששיסעו אותן בקבוצות אחרות - היו פחדים מומצאים, תוצרת בית (היהודים משתמשים בדם של ילד קטן למצות, היהודים מרעילים בארות של נוצרים, מכשפות חיות בין אנשים תמימים ומקללות אותן... וכו')
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) דני בר, תודה רבה. כולם היו יהודים: החבורה הקומוניסטית, המסגיר (שגילה סודות והסגיר את אחותו) וגם התובע, כפי שרץ הוסיף. אני מניחה שיהדותם תרמה לפאניקה שחשו האמריקאים מ"האדומים": אלה זרים ואלה זרים.
yaelhar	yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) תודה רבה, מחשבות. עם כל חוסר חיבתי לתרבות האמריקאית, אני סבורה שתופעות כאלה קיימות בכל המדינות. פשוט באמריקה הכל בגדול, הכל מצטלם ומופץ, וכולם רצים לספר לחבר'ה.
רץ	רץ (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) יעל - ביקורת מעוררת מחשבה. אני מניח שהסיום שלך הוא נקודת מחשבה על האופן שבו מדינה נאורה יכולה להפוך בתקופות מסוימות לחשוכה, כפי שארתור מילר מתכתב עם התקופה הזאת באמצעות צייד המכשפות שלו. שם בהחלט השמידו מכשפות שהיו פרי דימיון המשמידים, כמובן שהיו אלה נשים. וזה מקשר אותי לאתל האישה. קראתי כתבה מרגשת במעריב, על כך שבנה, מבקש לטהר אותה, כי לדעתו, ולדעת חוקרים, היא לא הייתה מרגלת. מעניינת הפרשה הזאת שבה היו מעורבים יהודים, האח ששיקר והעיד עדות שקר על אחתו, ואחרון חביב, רוי כהן שהיה הקטגור, מי שהוציא לפועל את השגעון של מקראתי, הוא היה חברו הטוב של ....טראמפ... וכעת אני חושב וחושש שהסיום שלך רלוונטי יותר מתמיד.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) זה טבעי לרצות להשמיד את מה שמפחיד אותך. הפחד יכול להיות גם מוצדק. הבעיה היא שבלתי אפשרי לדעת מראש מתי הוא מוצדק ומתי לא. ועוד בעיה- ממשלות מנצלות את הפחד הזה.
צילה	צילה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) אהבתי את המשפט מגיפה הפחד וההפחדה מפני אימי הקומוניזם. משפט הסיום הינו משפט מחץ. נהדרת.
עומר ציוני	עומר ציוני (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) אהבתי הכל אהבתי את הבחירה שלך בספר הזה, את תוכנו ואת הביקורת שלך. יותר מהכל את המשפט "האמריקאים רצו להשמיד את מה שמפחיד אותם. לפעמים הם עדיין רוצים". משפט גדול!
חני	חני (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) חשבתי על המשפט הזה שלך " האמריקאים רצו להשמיד את מה שמפחיד אותם" זה נכון לעמים,ארצות,בני אדם...זה אמיץ לחיות עם הפחד יד ביד אך זאת אשליה מתוקה. והציטוט התותחי שלך בסוף הסקירה כל כך משפט עם אמירה.ואני מתקפלת בעצב למצב בסוריה ולעוד רצח המוני בשרשרת שהלוואי ויפסיק.
דני בר	דני בר (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) ביקורת יפה! ואהבתי את הסייפא המרומזת שלך, האקטואלית.. ובאשר לרוזנברגים, איתרע מזלם והם היו גם יהודים!!! מה שהכניס עוד ממד אנטישמי לכל הפרשה. זה מזכיר את אמירתו של סמי דיוויס גוניור על כך שהוא סובל מכל "הפגמים" גם יחד: שחור, יהודי, ועם עין אחת.. היום ברור שיוליוס העביר לרוסים את סודות "פרויקט מנהטן", פצצת האטום, אבל לא ברור עד כמה אשתו אכן ריגלה. אחיה, שנתפס גם הוא ביחד אתם, שימש עד מדינה נגדה והפיל עליה את כל האשמה. על זה נאמר: שמור אותי מאוהביי ומשונאי אשמר בעצמי". שבת שלום.
מורי	מורי (לפני 8 שנים ו-9 חודשים) מעניין מה שכתבת. התקופה הזו ידועה, אם כי תמיד נראה שבאמריקה יש איזושהי תקופה רעה. הם קוראים לעצמם נאורים.