ספוילרים בגוף הטקסט.

מהיכן מתחילים בכלל לבקר ספר כזה?
ספר רגיש, כואב ומאוד אמיתי של רונן פורת, חולה ALS על בסיס בלוג שהוא כתב בעזרת חיישן מצח ומקלדת וירטואלית.
הבלוג של רונן פורת מספק הצצה על נקודת מבטו על החיים, על ה- ALS, משפחה, חברים ומה שמסביב.

ניתן לקרוא בכל פרק מספר מתגובות הקוראים. מדהים עד כמה האיש הזה נגע באחרים.
(ואין ספק שהוא נגע גם בי).

אהבתי בספר את הגישה הישירה, שלא מתחנפת ונוגעת בנקודות הכואבות ובו זמנית גם מספקת נקודות הומוריסטיות
כדרך התמודדות מסויימת.

הבסיס ואחד המסרים המרכזיים הוא לנצל את החיים, לחיות את הרגע ולא לדחות.
ספר מאוד מומלץ לקריאה.
כל מילה נוספת מיותרת.

תודה רבה לחברת האתר שהמליצה לי לקרוא את הספר.

ספר זה מראה לכולנו עד כמה החיים של כולנו שברירים ואין לדעת מה יוליד המחר. הוא מלמד אותנו להעריך ולנצור על כן את הרגעים הטובים הרגעים בהם אנחנו בריאים ולהנות מרגעי הפשטות בחיים. איך מתמודדים עם חולי . איך מתמודדים עם המוות המאיים מבעד לדלת ואורב בפינה. איך מתגייסים חברים ומשפחה למען קרוב אהוב. ספר על כוחה של האופטימיות האהבה ורוח הלחימה.

פרספקטיבה