ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 בדצמבר, 2016
ע"י פרל
ע"י פרל
"אנשים בכל רחבי העולם ישנים בשלווה במיטותיהם בלילה, משום שיש אנשים קשוחים העומדים נכונים לפעול באלימות למענם" (ג'ורג' אורוול).
אף שספרו של יזהר דוד "פצצה מתקתקת" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2016) הוא אינו ספר מתח הוא מותח ממש כאילו היה פרק בסדרת הדרמה "פאודה" (העוסקת בעולמם של לוחמי יחידת מסתערבים מובחרת). המחבר, יליד 1969, נולד וגדל במושב אביטל שירת כקצין בצה"ל והצטרף לשב"כ בשנת 1990. במהלך שירותו מילא תפקידים מבצעיים מגוונים. לאחר 23 שנים, ובהם רכז ומנהל ביחידת שטח. לאחר שנפצע בפעילות מבצעית פרש לגמלאות ועשה הסבה לחינוך.
גיבור ספרו הוא אלון, מנהל מצטיין וכריזמטי ביחידת רכזי השטח בשומרון בתקופת האינתיפאדה השנייה. לאלון אין אשליות לגבי עבודתו. "מאז שעזב כנער את המושב, התגייס ל"עורב גולני" ובילה את רוב שירותו הצבאי בלבנון, התבגר מאוד" (עמוד 16). הוא יודע שתפקידו הוא להשיג מידע מודיעיני מ"נכסים יומיניטים", אנשי מפתח שגייס בקרב ארגוני הטרור הפלסטיניים בשטחים, בכל דרך אפשרית. זוהי עבודה שוחקת, סיזיפית הבוחנת את גבולות המוסר ונעשית במרחב האפור שבין הטוב והרע המוחלטים, המחייבת את אלו העוסקים במלאכת איסוף המודיעין תוך הפעלת סוכנים.
במהלך הספר מתאר דוד את אופי עבודתו של גיבורו, על כלל הדילמות הערכיות והמוסריות שהתמודד עמן, הגופות הרבות שראה, הפיגועים, הסיכולים ותחושת האשמה שרדפה אותו אחרי כל פיגוע שלא נמנע. בין השורות צפות דמויות מוכרות. לאור מה שפורסם בנושא ניתן לנחש למשל שהמחבר הגה דמותו של שלומי, מבכירי השירות בהשראת יובל דיסקין. חיזוק לכך ניתן בעצם תיאורו כ"איש מרשים למראה וחריף מחשבה, איש מקצוע שנחשב בעיני רבים ליוזם והממציא של שיטת הסיכול הממוקד" (עמוד 52).
בין מבצע סיכול טרור אחד למשנהו במטרה לסכל מה שמכונה בעגה התקשורתית "פצצה מתקתקת" הלך אלון ופיתח פצצה מתקתקת מסוג אחר – פוסט־טראומה מורכבת, תוצאת האירועים הקשים שחווה. רגע לאחר שהתבשר שהוא מיועד לתפקיד בכיר בארגון הדהים את עובדיו ומנהליו בהודעה על התפטרותו. ספרו, הכתוב כספר מתח, מספק הצצה מרתקת לאותו עולם עלום של מפעילי הסוכנים. ללחצים בהם נתון מפעיל, לתחכום הנדרש, למסכות שפושט ולובש איש המודיעין ובעיקר לכאב שהוא נאלץ להדחיק הצידה בכדי שיוכל לתפקד. ספר מרתק ומותח!!!
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת