“ספר מותח, כואב, מרתק, מטלטל, חושפני, מדהים, ריאלי, אמיתי, פסימי, אופטימי.

ספר מאוד אישי הפותח צוהר אל נפשו של איש המצוי בלב החלטות לחיים ולמוות, דילמות מוסריות ונסיונות סיכול פיגועים.

הספר נקרא כספר מתח לכל דבר, אך דווקא בעיקר סביב התפתחות המצב הנפשי של הגיבור ולא כמצופה, סביב הפעילות המסכלת.

הערכתי מאוד את הפתיחות והכנות של המחבר, שרושם בפתיח שכל המסופר בספר אמיתי, לצערו, תוך הסוואת מקומות ושמות אמיתיים.

פעם ראשונה אנו נחשפים לנעשה בנבכי נפשותיהם של המצויים בחזית הבטחונית וההשפעה עליהם.

הכתיבה מרתקת, למרות שהמחבר מצהיר שאיננו סופר ובעצם הספר הוא מעין תרפיה וחלק טיפולי מתהליך החלמתו. מאוד עצוב, אך משאיר פתח אופטימי. במיוחד כשכיום המחבר משמש כמחנך בני נוער בתחום האזרחות וחולק איתם את הדילמות השונות בהם נתקל וכן מרצה אודות האירועים שקרו לו.

מאוד אהבתי גם את קטעי השירים המשובצים בין הפרקים ומשקפים את מצבו המנטלי באותן נקודות זמן.

משפט שמאוד אהבתי מהספר ״חלק ממך יחיה בתוכי, וחלק ממני מת איתך״ שמשקף את תחושתו של המחבר והשלמתו עם המתים הרבים אליהם נחשף במהלך עבודתו.

ספר לא קל אך בהחלט מומלץ מאוד ומשאיר הרבה מחשבות גם לאחר קריאתו.

תודה לך יזהר על החשיפה ועל השיתוף!”

“ספרו של יזהר דוד הוא ספר מטלטל ורב-עוצמה כפי שמבטיחה כותרת הספר. למרות שיזהר מצהיר בתחילת הספר שהוא אינו סופר, הוא מצליח ביד אומן לגולל את סיפורו האישי, האמיתי והמרגש. ייחודיות הספר, בעיניי, היא ביכולת של יזהר להציג את סיפורו האישי בצורה אנושית החודרת לנבכי נפשו של האדם. הקורא מקבל הצצה בלעדית למחשבות, לדילמות, לחלומות, לרגעי המשבר ולרגעים שמעוררים געגוע לפעם. כל אלו שזורים לאורך הספר יחדיו בשתי הדמויות אותן הוא מגלם - יזהר ו"אלון". הקורא ירגיש שהוא נמצא על רכבת הרים בדיוק כמו בקריאה של ספר מתח מעולה. רק שזהו אינו ספר מתח והסיפור הוא סיפור אמיתי. מומלץ בחום לכל הורה, מחנך ומי שמאמין בכוחה של תקווה. בהחלט סיפור אישי מעורר השראה!”

“"אנשים בכל רחבי העולם ישנים בשלווה במיטותיהם בלילה, משום שיש אנשים קשוחים העומדים נכונים לפעול באלימות למענם" (ג'ורג' אורוול).

אף שספרו של יזהר דוד "פצצה מתקתקת" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2016) הוא אינו ספר מתח הוא מותח ממש כאילו היה פרק בסדרת הדרמה "פאודה" (העוסקת בעולמם של לוחמי יחידת מסתערבים מובחרת). המחבר, יליד 1969, נולד וגדל במושב אביטל שירת כקצין בצה"ל והצטרף לשב"כ בשנת 1990. במהלך שירותו מילא תפקידים מבצעיים מגוונים. לאחר 23 שנים, ובהם רכז ומנהל ביחידת שטח. לאחר שנפצע בפעילות מבצעית פרש לגמלאות ועשה הסבה לחינוך.

גיבור ספרו הוא אלון, מנהל מצטיין וכריזמטי ביחידת רכזי השטח בשומרון בתקופת האינתיפאדה השנייה. לאלון אין אשליות לגבי עבודתו. "מאז שעזב כנער את המושב, התגייס ל"עורב גולני" ובילה את רוב שירותו הצבאי בלבנון, התבגר מאוד" (עמוד 16). הוא יודע שתפקידו הוא להשיג מידע מודיעיני מ"נכסים יומיניטים", אנשי מפתח שגייס בקרב ארגוני הטרור הפלסטיניים בשטחים, בכל דרך אפשרית. זוהי עבודה שוחקת, סיזיפית הבוחנת את גבולות המוסר ונעשית במרחב האפור שבין הטוב והרע המוחלטים, המחייבת את אלו העוסקים במלאכת איסוף המודיעין תוך הפעלת סוכנים.

במהלך הספר מתאר דוד את אופי עבודתו של גיבורו, על כלל הדילמות הערכיות והמוסריות שהתמודד עמן, הגופות הרבות שראה, הפיגועים, הסיכולים ותחושת האשמה שרדפה אותו אחרי כל פיגוע שלא נמנע. בין השורות צפות דמויות מוכרות. לאור מה שפורסם בנושא ניתן לנחש למשל שהמחבר הגה דמותו של שלומי, מבכירי השירות בהשראת יובל דיסקין. חיזוק לכך ניתן בעצם תיאורו כ"איש מרשים למראה וחריף מחשבה, איש מקצוע שנחשב בעיני רבים ליוזם והממציא של שיטת הסיכול הממוקד" (עמוד 52).

בין מבצע סיכול טרור אחד למשנהו במטרה לסכל מה שמכונה בעגה התקשורתית "פצצה מתקתקת" הלך אלון ופיתח פצצה מתקתקת מסוג אחר – פוסט־טראומה מורכבת, תוצאת האירועים הקשים שחווה. רגע לאחר שהתבשר שהוא מיועד לתפקיד בכיר בארגון הדהים את עובדיו ומנהליו בהודעה על התפטרותו. ספרו, הכתוב כספר מתח, מספק הצצה מרתקת לאותו עולם עלום של מפעילי הסוכנים. ללחצים בהם נתון מפעיל, לתחכום הנדרש, למסכות שפושט ולובש איש המודיעין ובעיקר לכאב שהוא נאלץ להדחיק הצידה בכדי שיוכל לתפקד. ספר מרתק ומותח!!!”