מסמך כנה ומרתק לתוך נפשו של רכז שב"כ מיוסר. אין פה פילטרים. הוא לא מרחם עלינו או על עצמו ולא נותן לנו גרסת גיבור מצונזרת וקלה לבליעה. שומרי הסף שעל דלת הגיהנום הם לא גיבורים לבנים לובשי גלימות צחורות, אלא אנשים אפלים שבכדי לשמור עלינו צריכים להיות לעיתים אכזריים יותר מהאויב.
הם משלמים מחירים כבדים מנשוא כדי לחצוץ ביננו לאכזריות העולם.
אנסה לתאר את חווית הקריאה במשל.
תארו לכם ובערב החג הביוב בבי

ספרו של <mark>יזהר דוד</mark> הוא ספר מטלטל ורב-עוצמה כפי שמבטיחה כותרת הספר. למרות שיזהר מצהיר בתחילת הספר שהוא אינו סופר, הוא מצליח ביד אומן לגולל את סיפורו האישי, האמיתי והמרגש. ייחודיות הספר, בעיניי, היא ביכולת של יזהר להציג את סיפורו האישי בצורה אנושית החודרת לנבכי נפשו של האדם. הקורא מקבל הצצה בלעדית למחשבות, לדילמות, לחלומות, לרגעי המשבר ולרגעים שמעוררים געגוע לפעם. כל אלו שזורים לאורך הספר יחדיו בשתי ה

"אנשים בכל רחבי העולם ישנים בשלווה במיטותיהם בלילה, משום שיש אנשים קשוחים העומדים נכונים לפעול באלימות למענם" (ג'ורג' אורוול).

אף שספרו של <mark>יזהר דוד</mark> "פצצה מתקתקת" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2016) הוא אינו ספר מתח הוא מותח ממש כאילו היה פרק בסדרת הדרמה "פאודה" (העוסקת בעולמם של לוחמי יחידת מסתערבים מובחרת). המחבר, יליד 1969, נולד וגדל במושב אביטל שירת כקצין בצה"ל והצטרף לשב"כ בשנת 1990. במהל

ספר מותח, כואב, מרתק, מטלטל, חושפני, מדהים, ריאלי, אמיתי, פסימי, אופטימי.

ספר מאוד אישי הפותח צוהר אל נפשו של איש המצוי בלב החלטות לחיים ולמוות, דילמות מוסריות ונסיונות סיכול פיגועים.

הספר נקרא כספר מתח לכל דבר, אך דווקא בעיקר סביב התפתחות המצב הנפשי של הגיבור ולא כמצופה, סביב הפעילות המסכלת.

הערכתי מאוד את הפתיחות והכנות של המחבר, שרושם בפתיח שכל המסופר בספר אמיתי, לצערו, תוך הסוואת מק