הייתי בירושלים והסתובבתי וראיתי חנות ספרים שראיתי כאן באתר את שמה מס' פעמים.. דני ספרים, לא עמדתי בפיתוי והסתכלתי על הספרים יד שניה ומצאתי אותו. הייתי ללא ספר בתיק אז לקחתי....
אני אוהבת סיפורים על ישראל בשנות החמישים ות"א בפרט.. אז ממש נהניתי.
ברוך תור-רז יודע לספר סיפור. הרגשתי כמו ברוך כשהיה קטן ובקבוצה קראו לו גאנדי, בגלל כל הידע שהיה לו. הוא פשוט אהב לקרוא.
הספר מורכב סיפורים סיפורים על החיים של העולים. ההורים של ברוך ילידי סלוניקי שברחו בדיוק בזמן לפני שהנאצים לקחו גם אותם.
ההורים שלו במיוחד אמא שלו דואגת שיהיה לבוש כמו שצריך בלי קשר לזה שהם בחוץ ומשחקים פורפרות, גוגואים, ו... לא כמו הילדים של היום.
הספר הוא דקיק אך מלא חלומות. ממליצה עליו בחום. שווה קריאה. אלה החיים שלפני. נכון שכשמסתכלים מכאן זה נראה הכל ורוד, אבל החיים אז היו קשים במיוחד להורים. "הצעצועים" במטבח ובבית בכלל שמקלים לנו את החיים לא היו אז. אבל הייתה שמחה שאנחנו מחפשים.
חבר'ה תחלמו ותקראו את הספר. מומלץ.


















