ביקורת ספרותית על מכור לחטא מאת מוניקה ג'יימס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 בנובמבר, 2016
ע"י מירה רוזנפלד


"העניין בחיים ובאהבה הוא לא לחכות לשוך הסערה... העניין הוא ללמוד לרקוד בגשם." (עמוד 180 בטאבלט)
וואוו, איך מתחילים לסכם את הספר הנפלא הזה?
הספר הזה הוא מסוג הספרים שנשארים איתך הרבה אחרי תום הקריאה בהם. כאלו שמשחררים ממך אנחה רמה בסוף הקריאה. כאלו שאתה ממשיך לדפדף ובודק שזהו באמת העמוד האחרון.
מכור לחטוא הוא רומן רומנטי אירוטי, אך הוא כל כך הרבה מעבר לכך. יש בו סקס, ולא מעט, אך התחושה היא שהספר עוסק בכל מה שסובב אותו ולא בסקס עצמו, ואסביר את עצמי.
ד"ר מתיוס דיקסון הוא פסיכיאטר המתמחה בהתמכרויות, כאשר הוא עצמו, איך לומר, מכור לסקס, לנשים יפות וליחסים מזדמנים. הוא נהנה מסקס מזדמן עם כל אישה שנופלות לרגליו, דיקסון עצמו ניחן במראה חיצוני מלבב, כך שכאלו לא חסר, ולמחרת בבוקר כבר ׳ממשיך הלאה לפרויקט הבא׳ .
דיקסון הוא איש מקצוע מבריק , יחיד מסוגו, אך לא בן הזוג שאישה נורמלית הייתה בוחרת לעצמה (לפחות לא בהתחלה, בטרם עבר תהליך כה משמעותי עם עצמו במהלך הספר.
"כמו שאתם יודעים, התמכרות היא דבר מורכב מאוד."...... "בהחלט," מהנהן ד"ר ולינגטון. "אנשים מאבדים את מי שהם ואת מה שהיו פעם בשל התמכרויות חזקות. אבל השאלה כאן היא למה יש אנשים שמתמכרים, ויש כאלה שפשוט אוהבים ומעריכים משהו? זאת אומרת, אני למשל אוהב צמר גפן מתוק, אבל אני לא חש צורך כפייתי להשיג אותו על בסיס יומיומי, ואני גם לא מאבד שליטה בהגבלת מינון הצריכה שלי. אז מה הטריגר?"
"תשוקה," משיב דיקסון בקור רוח, ואני נעה בכיסאי. (עמוד 157)
דיקסון פוגש במהלך עבודתו בג׳ולייט הארט, המכורה לסקס ומגיעה אליו על מנת שיעזור לה. מה שבפועל קורה הוא שלמעשה נתנו לחתול לשמור על השמנת. היצרים מתלהטים דיקסון מוצא עצמו במערכת יחסים רוויית תשוקות, נוטפת סקס ותאווה.
במקביל, באחד הבילויים שלו, פוגש דיקסון את מדיסון, סטודנטית צעירה ללימודי אחיות. ילדה תמימה ומתוקה, האנטיתזה של ג׳ולייט. למן הרגע הראשון שפגש בה, הרגיש כי היא נכנסה לו ללב בצורה אחרת. הוא לא חושק בה למטרות סקס בלבד והיא בהחלט מרטיטה את מיתרי ליבו. ניסיונות אינספור לשכנע את עצמו כי הוא לא באמת מתאהב, עולים בתוהו והוא מבין שהוא חווה משהו אחר.
במאבק בין שני סוגי היחסים הללו הוא נאלץ לבחור. לא עובר זמן רב והדברים נעשים הרבה יותר מורכבים ממה שהוא חשב.
ג׳ולייט מתגלה כמישהי אובססיבית ומסוכנת. מדיסון, מתברר, מסתירה שדים מן העבר, והחיים של דיקסון מתהפכים לגמרי.
מכור לחטא הוא ספר ראשון מתוך שניים והוא מותיר אותך בסוף עם רצון עז לקרוא את ההמשך מיד.
הספר עמוק, כתוב בצורה שנונה, חדה ומשעשע (לצד קטעים מרגשים וקשרים לא פחות).
ספר מרתק שלא ניתן להניח מהיד.
ועכשיו רק נותר לקוות שההמשך יגיע במהרה.
ממליצה בחום.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ