ביקורת ספרותית על אינקוגניטו : החיים הסודיים של המוח מאת דיוויד איגלמן
ספר בסדר

---

התחלתי את הספר מלא ציפיות. תחום חדש שנחקר בעבר מההיבט של תגובות האדם במצבים שונים, ועל פי תגובות אלו, ניתן להסיק על המתחולל במוח, או ליתר דיוק ה"נפש".
המחקר המוצג כאן מתבסס על בדיקות פיזיות של המוח עצמו.
הטענה הבסיסית של המחבר, אנגלמן, כי, המוח הוא רשות בפני עצמה וכי כמו במחשבים, יש בגוף האדם אמצעי חישה כאלו ואחרים ותהליכי עיבוד בלתי תלויים של המידע המגיע למוח.
כדי להיות "ברור " יותר, בחר אנגלמן להשוות אותנו ל..מחשב או רובוט.
אנחנו בונים במוחנו , תבניות ופועלים לפיהם. אנשים מקצועיים שמגיבים במהירות כמו שחקני טניס או שחמט אגרו בתוכם תבניות תגובה וה"ספריה" שלהם טובה מספיק כדי להתמודד.

מאוד הפריע לי כי זהו חוט השני המלווה את הספר.
ביטויים כמו "חישוב רקורסיבי" או " שתילת תוכנה" מצויים כאן יותר מדי. מהיותי איש מחשבים, איני בטוח כי זהו המודל הנכון.

אולי צריך היה לדבר על " תרגום" האירועים ופירוקם, כך שישמשו כחומרי גלם בספריה של המוח.
חשיבה כזאת תסביר טוב יותר, את היוצרים למיניהם , שמסוגלים לרתום את המבנים המפורקים לבניית דברים חדשים.

מצד שני, כשאני מביט על המגיבים במנגנון ה"התנייה הפבלובית" בארץ ועכשיו גם בארה"ב, אני חושב כי אלו היו ה " בבונים" שלו. ( דרך אגב, אל תחשבו בכיוון מסוים כי אני לא שם).

בחלק השני יש שיפור, בהסברים על ריבוי הדעות גם במוח וגם ב" מוח הקבוצתי".

ה"מסקנות" בתחום החברתי, מוזרות. אבל אולי כדאי לקרוא אותם.

הספר בעיני הוא תערובת שלא מסייעת להבין את .... המוח.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אינקוגניטו : החיים הסודיים של המוח