הביקורת נכתבה ביום שני, 7 בנובמבר, 2016
ע"י אודי
ע"י אודי
הנה אני נכנס לקודש הקודשים ומחלל אותו במזיד. "הנסיך הקטן" הוא ספר בסדר. כלומר סביר, ככה ככה כזה. רוצה לומר שאם תורידו ממנו בערך עשרה משפטים נחמדים וכמה איורים יפים, אה..ואת ההשראה לשיר ההוא של יונתן גפן אז תישארו עם סיפור על ילד כאפות ג'ינג'י שמנסה לשכנע שכל המבוגרים טיפשים וכולם מאופיינים בתכונה אחת מרגיזה. הספר נכתב בזמן מלחמת העולם השנייה והוקדש לחבר שהיה שרוי תחת הכיבוש הנאצי בצרפת. אז כן, אפשר להבין את המוטיבציה לדכדוך וציניות, אבל לא ניתן להבין למה הוא הפך לספר אהוד כל כך. בבחינת ספר קודש. מסריו הבודדים פשטניים וקטנוניים וחלקים לא מבוטלים ממנו משעממים לעייפה. אבל אני מבוגר מה אני כבר מבין....
עוד משהו: התרגום של אריה לרנר מ 1952 הוא חגיגה לאוהבי השפה העברית. התרגום החדש (2014) חסר השראה ולא ראוי למאכל אדם.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
נדמה לי סקאוט,
שהלל הזקן מתכוון לומר שכשהספר נכתב הוא היה וואוו, והיום אנחנו כבר חושבים אותו כבלתי ראוי.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הלל, כיצד קשורים דברייך לביקורת של אודי?
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מה שקרה לך איש יקר...
הוא מה שקורה לכולנו בעידן שבו הציניות והזפזפנות אחוזת התזזית חנקו את שרידיהן האחרונים של הרומנטיקה, הנוסטלגיה ואפילו ההומניות... למה הדבר דומה? לכך שפעם, לא מזמן, אסור היה להראות בסרטים אמריקניים נשיקה בין זוג הטרוסקסואלי בפה פתוח; והיום? היום אם לא מראים את כל האקט באופן ברור, גלוי, גראפי ואפילו אלים - הסרט יסווג, בהשראה ממך, כלא ראוי למאכל אדם... סימני הזמן.
|
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אני מאוד אוהבת את הספר,
ומוצאת בו משפטים יפים. גם קלישאות מותר לאהוב לעתים.
מלבד זאת, אגלה לכם כי אני פותחת אתו את השיעורים הראשונים בכיתות שאני מלמדת, ומקריאה את דפיו הראשונים. ומשם מתפתח דיון אודות ארבעת הסגנונות באמנות הפלסטית: ראליסטי רחוק מהמציאות מופשט סוראליסטי קל לי להמחיש באמצעות ציור הכבשה בספר- שהיא בהתחלה ראליסטית, וכמובן באמצעות עוד הרבה יצירות שאני מראה, מהם ארבעת הסגנונות באמנות, ועד ציור הקופסה, שמאפשרת לנו לדמות כל כבשה בראשנו, ולהשליך עליה כל דימוי שהוא: רזה, שמנה, שחורה, קצוצת שיער, קטנה, זקנה וכו'- זה הסוראליזם. |
|
|
אלזה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הכל עניין של עיתוי. הספר הזה היה פעם בשבילי אורים ותומים. היום זה ספר שכולו קלישאות מבחינתי. ובשנות הארבעים הוא נחשב לחדשני ומרדני.
|
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אני דווקא מאוד אהבתי את הספר, אבל כמו שאומרים, על טעם ועל ריח אין להתווכח.
מה גם, שלפי סיפרו של חיים שפירא המסרים בספר כלל לא פשטניים והספר איננו נכתב רק כתוצאה מממלחמת העולם השניה אלה השושנה היא למעשה אשתו של הסופר והנסיך הקטן הוא הסופר עצמו והחלקים עם השושנה למעשה מתארים את יחסיו עם אשתו.
זו עוד נקודת מבט להסתכל עליה. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אני מניחה שחלק מהמסרים שלו היו חדשניים לזמנו,
היום הם נראים לנו שחוקים וקלישאתיים, אבל גם קלישאות צריכות להיוולד מתישהו...
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מסכים גם. קראתי ספר אחר של אכזופרי כטייס באותה מלחמה. פיהוק מוחלט.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
כל כך מסכימה איתך.
מצד שני אי אפשר לקעקע בדיבורים רציונליים אייקון שכ-ו-ל-ם (גם אלה שלא קראו) מאמינים שהוא מביא את החוכמה בעולם. |
|
|
אילסוס
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הכי קל לדבר מהראש
אחי היקר, אני לא מסכים עם האי הצלחה שלך בהבנת העומק של הנסיך....
צריך אטימות מזן חדש כנראה. אפילו לי, האטום למחצה, הספר הזה שינה לי משהו בחיים עד כדי בכי ללא מעצורים... אז תחשוב עוד פעם, כי לתת ביקורת מהראש לא תוביל אותך לרגש...חחחחח שיהיה בכיף. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תענוג של ביקורת. וילד כאפות גינג׳י זה פשוט ענק.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
