ביקורת ספרותית על The Ending of Time (Dialogue) מאת J. Krishnamurti
ספר בסדר

---

הספר מכיל סידרת שיחות מתמשכת אשר נערכה בשנת 1980 בין הפילוסוף ההודי ג'ידו קרישנמורטי והפיזיקאי היהודי-אמריקאי, ד"ר דייויד בוהם. קרישנמורטי מתחיל את סידרת השיחות בשאלה, איך ומתי האנושות לקחה את הפניה הלא נכונה ?? כדי לענות על השאלה, מהר מאוד הם עוברים להתמקד בצורת החשיבה הכי בסיסית של כל אדם ואשר ממנה נגזרים כל המאוויים והפעולות הכי בסיסיות של האדם. בשיחות ביניהם הם מגששים כיצד מוח האדם עושה את השגיאה הראשונית כבר בשורש השורשים של תפיסת המציאות וכיצד מתפיסה שגויה שכזו נגזרים יותר מאוחר כל ההבנה והפעולות השגויות אשר הובילו את האנושות כבר מההתחלה לקחת את הפניה הלא נכונה בנתיב החיים. את השאלות ואת מסלול השיחה מתווה קרישנמורטי בעוד ד"ר בוהם בוחן בעין חודרת את הרעיונות שמעלה קרישנמורטי, מנתח אותם בעזרת יכולת ניתוח מבריקה, מחווה את דעותיו בנושא ומציע פיתרונות אפשריים. כדאי לציין שד"ר בוהם עצמו, לאור תגליותיו בתחום הפיזיקה, הגיע למסקנות החורגות מהתחום המדעי הטהור והציע תיאור מקורי משלו לגבי כיצד העולם המוחשי מתממש מתוך סדר קוסמי חבוי. היתה זו אישתו, שרה, אשר הסבה יום אחד את תשומת ליבו לכך שרעיונותיו המהפכניים עולים בקנה אחד עם רעיונות מסויימים של קרישנמורטי. שם הספר הנוגע לזמן נובע מהעובדה שבמהלך השיחות הם מגיעים שוב ושוב למסקנה שהמקור הראשוני לכל תפיסות השגויות הוא הזמן, או יותר נכון, קיומו של הזמן בתודעתנו כגרעין מרכזי שסביבו נבנות באופן בלתי נמנע תפיסותינו השגויות מהיסוד. לצורך השתחררות מכל התפיסות השגויות שלנו, יש הכרח לסלק את קיומו של הזמן מתודעתנו, או במילים אחרות להביא לקץ הזמן.

» ביקורות נוספות של יובל
» ביקורות נוספות על The Ending of Time (Dialogue)