"ישנם רגעים שבהם דלת נפתחת והחיים גולשים לתוך אור, רגעים נדירים שבהם נפתח בריח שהיה נעול בתוכך. את צפה בשלווה. את נוסעת באוטוסטרדה שאין בה מכמונות מהירות. הבחירות נעשות צלולות, השאלות מתחלפות בתשובות,הפחד מפנה מקום לאהבה.
חשוב לחיות רגעים כאלה.
נדיר שהם מאריכים חיים."
גיום מוסו מי שחיבר את הספרים הנהדרים "קולו של המלאך" ו"מחר" עושה זאת שוב בכשרון רב בספרו החדש "סנטרל פארק".
אליס היא שוטרת פריזאית, מכורה לאדרנלין של חקירות ופתרונן. גבריאל, נגן ג'אז אמריקאי המכריז על עצמו שיש לו אשה בכל מקום.
הם אינם מכירים אחד את השניה וכשהם מתעוררים אזוקים זה לזו על ספסל בסנטרל פארק מבלי לזכור דבר מהלילה האחרון או מאיך שהגיעו לשם מתחילה עלילה סוחפת ומרתקת שרק הסופר הזה יכול לכתוב.
כתמי דם, מספרים חרותים על היד, אקדח בלי כדור ורוצח אכזרי אחד הם חלק מכל העלילה הסבוכה הזו.
חייה של אליס מתגלים כחיים על הקצה. אסון רודף אסון בחייה. רגע היא בפסגת האושר ורגע בתהום הצער. העבודה המשטרתית שלה מחזירה אותה לתלם, לרצון לחיות, לשרוד ולהמשיך הלאה.
חייו של גבריאל סבוכים לא פחות וברגע של פתיחות הוא חושף פיסת חיים כואבת שלו.
המרוץ אחר האמת ממשיך וסוחף אותנו הקוראים לנסות לפתור את התעלומה.
האם חברה הטוב של אליס אכן חבר טוב או בוגד? וגבריאל, האם הוא אכן נגן ג'אז תמים או שמא האיש שהרס בעבר את חייה?
לצד העלילה המותחת והסבוכה נפלא לקרוא את תיאורי המקומות בהם עוברים השניים. התיאורים מפורטים עד דקויות. תיאורו של הסנטרל פארק על צדדיו הפחות מוכרים, מסעדת דרכים עם טעם של פעם או לילה גשום בכביש צר, מפותל ומפחיד כל אלה ועוד נותנים לקורא תחושה כאילו הוא נמצא במקומות אלו או לכל הפחות יכול לראותם בבירור בדמיונו.
הספר מצליח (וזה אינו מובן מאליו) להחזיק את הקורא במתח עד הרגע האחרון.
דמיינו לכם נסיעה מהירה ברכבת הרים ותתענגו על הספר החדש של הסופר הכל כך מוצלח הזה.
הוצאת כנרת זמורה ביתן
תרגום: אביגיל בורשטיין


















