ביקורת ספרותית על בת עיראק מאת רויטל שירי-הורוביץ

---

בת עיראק מספר את סיפורן של שלוש נשים, שתי אחיות, שתי מדינות, בת אחת וחיים שלמים.

ויולט ופרידה הן אחיות. את יומנה החלה ויולט לכתוב לאחר שלקתה במחלה קשה. היומן ניתן לנועה, בתה של ויולט שנים לאחר מות אמה ודרכו היא לומדת דברים שלא ידעה על אמה, עוזר לה למצוא משמעות לחייה ובעיקר להעריך את החיים עצמם.

הספר נפתח בחייה של ויולט הילדה בעיראק שגדלה במשפחה מכובדת, משפחה בה האב בעל מעמד חברתי וכלכלי גבוה וכך גם ציפיותיו. היא חיה בבית עם מוסכמות ברורות, משמעת וחוסר סבלנות לחוצפתה ושקריה. היא משלמת על כך בעונשים כבדים מידי אביה אולם דבר לא עוצר בעדה. ויולט רוצה להיות, לדבר, לצחוק, לומר את שעל לבה בניגוד גמור לכללים הנוקשים בהם היא חיה. היא שונה מאוד מאחותה פרידה ואולם לצד השוני הזה יש בין האחיות דמיון מופלא.

העליה לארץ משנה את פני הדברים, החיים והמשפחה. החיים במעברה, המעבר לקיבוץ, תחושת התלישות כשכל המשפחה מפוזרת ברחבי הארץ, הכבוד בו זכה אביה בעיראק נדמה כאילו נשאר שם והוא מוצא עצמו בארץ בעמדת נחיתות דווקא בקרב הקרובים לו והכאב שלו חוצה את דפי הספר ונכנס עמוק ללב.

ויולט היא אישה שיכולה לשמש דוגמה רבה. הרצון שלה ללמוד ולדעת למרות המנטליות ממנה באה מעולם לא עזב אותה. עם עלייתם לארץ ושינוי מעמדם הכלכלי היא עוזרת בפרנסת המשפחה ולא מוותרת על לימודיה.

לצד הסיפור המשפחתי בספר עוטפים אותנו מראות מארץ רחוקה לצד מראות משנים רחוקות בישראל, ריחות של תבלינים ותבשילים עולים מבין דפי הספר, מנהגים עתיקים שחלקם נשארו שם וחלקם המשיכו וימשיכו להתקיים גם בדורות הבאים.

בצורה יוצאת מן הכלל ובעברית מעולה לוקחת אותנו הסופרת אל עבר והווה, אל אהבות כמוסות וגלויות, אל חיים שנבנו והסתיימו במקום אחד והתחילו מחדש במקום אחר.

זה אינו רק מסע בין מדינה למדינה אלא גם מסע בין מערכות יחסים מורכבות בין אם לבת, בין אחים ובין אהובים.

כמי שגדלה להורים שעלו לארץ בשנות החמישים ספרים שכאלה המתארים את מסע החיים שלפני ואחרי תמיד מסקרנים אותי וצובטים את לבי ואין ספק שספר זה יישאר לא רק על מדף ספריי אלא גם על מדפי לבי.

» ביקורות נוספות של avigailpc
» ביקורות נוספות על בת עיראק