ביקורת ספרותית על הסניצ'ים וספורים אחרים - דוקטור סוס # מאת ד"ר סוס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 19 באוגוסט, 2016
ע"י Leilany


אני אוהבת ספרי ילדים. אני אוהבת לקרוא אותם, ועוד יותר נהנית להקריאם לבתי בת השנתיים, בתקווה שאוכל להנחיל לה את אהבת הקריאה.
אני אוהבת את הצבעוניות, את החרוזים (במידה וישנם), ואת מוסר ההשכל והתמימות בסיפורים אלו.
זו הסיבה שאני מרותקת על ידי ספריו של דוקטור סוס. ספריו פותחים צוהר לעולם מוזר, בו חיים שלל יצורים תמהוניים שבלתי אפשרי לא לאהוב. כאלו הם הסניצ'ים, המככבים בסיפור הראשון והארוך ביותר בספר זה.
הסניצ'ים הם יצורים צהובים, מעין הכלאה של אווז מרוט עם פינגוין. חלקם נולדים עם כוכב מוטבע על בטנם, וחלקם בלי. בעלי הכוכב מרגישים עליונות על חסרי הכוכב, ועל כן מנדים את חסרי הכוכב מכל פעילותיהם. חסרי הכוכב מרגישים מקופחים, זאת עד ש:
"יום אחד, כאשר סניצ'ים בלי כוכבים
ישבו על החוף והיו עצובים,
הם ישבו וחשבו וקיוו לכוכב,
פתאום מין רכב מוזר קרב.
נהג בו יצור די מוזר שאמר:
"שמי סילבסטר-קוף-בר, מתקן-כל-דבר.
אתם עצובים? אין לכם כוכבים?אני בא לעזור, ידידי הטובים,
יש לי כל מה שאתם צריכים."
וכך הוא מציג בפני הסניצ'ים האומללים מכונה, אשר תמורת 3 דולר, תטביע כוכב על בטנם.
הסניצ'ים קופצים על העסקה, ומשלמים בשמחה. לאחר מכן הם רצי אל בעלי הכוכב וביקשו להתערות בקרבם. חסרי הכוכב מתרעמים ומחליטים (בעזרתו של סילבסטר-קוף-בר ) להסיר את הכוכב שעל בטנם על מנת להבדילם מהסניצ'ים האחרים. המחיר- 10 דולרים.
כך הדבר חזר על עצמו שוב ושוב:
"בלי בושה קשקשה המכונה המשונה,
היא מחקה והדביקה, חזרה ותיקנה,
כן כוכב, לא כוכב,
מי עבר? מי שוב שב?
כל הסניצ'ים עברו במכונה שוב ושוב,
כל אחד רצה להיות חשוב.
כל שניה הם שילמו, וחזרו כל שניה,
אף אחד לא ידע מה יהיה, מי היה,
מי זה מי? מה זה מה? מי יהיה במקומו?
מי היה, מה יהיה, ומי הוא בעצמו?"
זאת עד שכספם אזל, וסילבסטר-קוף-בר עזב. או אז לומדים הסניצ'ים שיעור חשוב (ויקר)- שכל הסניצ'ים שוים, בין אם יש להם כוכב או לא.

הסיפורים הבאים קצרים יותר. שני זקס דן בשני יצורים- "זקס"- אחד נע צפונה והשני דרומה. כך הם נפגשים באמצע הדרך, ואף אחד מהם לא מוכן לוותר ולפנות דרך לשני. כך הם נותרים תקועים במקום, בעוד העולם סביבם מתפתח.
"יותר מדי דייב" הוא סיפור על גברת מק-קייב, שלה עשרים ושלושה בנים ושמם "דייב". בדיעבד, היא מבינה שלא היה זה חכם לקרוא לכל בניה "דייב", שכן "היא קראה "יוהו-דייב," אז באו כולם. לא הדייב המיוחד שאותו היא רוצה."
הסיפור האחרון, "ממה כל כך פחדתי", מספר על יצור חתולי המטייל לו ביער, עד ש:
"פתאום, בין העצים
ראיתי אותם.
זוג מכנסיים
בלי כלום, ככה סתם."
עומדים להם באויר, ללא רגליים. סתם זוג מכנסיים.
היצור נבהל ובורח. כך בכל פעם שהוא רואה את המכנסיים, בין אם הם שטים להם בסירה באגם או מדוושים על אופניים.
בסופו של דבר, כאשר הוא נתקל בהם וצורח בבהלה, הוא מבין כי המכנסיים חשים כמוהו.
"פתאום נשמע קול בכי.
בכו המכנסיים.
הם מעדו, רעדו, פחדו,
כמוני, אולי כפליים.
בכי כזה לא שמעתי אף פעם.
הבנתי סוף סוף שאולי
הייתי מפחיד ומוזר להם
כמו שהם היו בעיניי."

למרות שהספר אינו צבעוני כמו ספריו האחרים של דוקטור סוס, הוא עדיין מקסים ובלתי נשכח.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סימיליה (לפני 10 חודשים)
מסכימה איתך בהחלט שזה ספרון עם סיפורים מקסימים. כתבתי עליו גם חוות דעת אבל בנוסף לחוות הדעת שלך כתבתי שהוא מציג מצבים חברתיים וגם מוסרי השכל ומסרים. מוזמנת לקרוא. חוץ מזה יופי של חוות דעת.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=105253



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ