ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 19 באוגוסט, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
מעשה באחד לורנזו. הוא נגן קונטרבס כלומניק שחי עם אבא שלו במדינה בדרום אמריקה, מיראנדה שמה. אף אחד לא מאמין ביכולותיו - כולל אביו ואמו המנוחה. הנושא היחיד בו לורנזו דנן מתייחד הוא דמיונו הפיזי המדהים למועמד לנשיאות, פדרו אקירה.
במיראנדה שולט שליט אחד כבר כמה עשורים. יריביו תמיד מתים או בורחים לחו"ל, הוא מנופף באיזו "מחתרת סטליניסטית" אותה הביס כשתפס את השלטון, אבל שליטים, כידוע, זקוקים לאיזו מפלצת איומה להזכיר לעמם מי האוייב האמיתי כאן. הוא מטפח "חוליות מוות" המבצעות מעשי אכזריות זוועתיים בכל מי שמפריע לו בדרכו. הוא נהנתן, מפריט לעצמו רכוש רב ומצליח לסלק ממנו את אלה שהיו בעליו, באמצעים כאלה ואחרים, בעיקר כאלה.
מועמד מבטיח ופופולארי, פדרו אקירה, בהחלט אינו רצוי לשליט הרוצה לשרוד. חת שתים נמצא הפיתרון השימושי - שלושה כדורים בראש המועמד. אבל גם את מפלגת האופוזיציה לא עשו באצבע: לורנזו נשלף מתוך חייו המשמימים "להציל את המולדת" ולהתחזות לאקירה, שניצל, כביכול, בדרך נס.
הספר הזה מלא אירוניה. הוא מסופר בגוף ראשון על ידי לורנזו/פדרו, מתאר בדרך מצחיקה מאד את הנסים והנפלאות שקרו לגיבור ולמקורביו בדרך להצלת המולדת. חלק מהסיפור, למרות הדרך המצחיקה בה הוא מסופר, רחוק מלהיות מצחיק: על שלטון יוצא דופן באכזריותו, על רציחות של מתנגדים - וגם של בני ברית. על דמגוגיה (שעובדת, תארו לעצמכם...), השתררות על חלשים, יד אחת שעושה השלטון עם סוחרי סמים ובריונים, ושימוש בפחד - אמצעי שלעולם אינו מכזיב - כדי לנצל את האזרחים עד טיפת דמם האחרונה. אני יכולה להבין את אונגר הזקוק לכיסוי שם המדינה עליה הוא כותב: התיאורים נראים אמינים ואולי הוא עשה חשבון שלא כדאי לו להרגיז מישהו שם...
הספר כתוב טוב - הרבה הומור, בעיקר ציניות ואירוניה. הוא מצליח לצייר את התמונה הבלתי נתפסת של שלטון אכזרי שלא בוחל בשום אמצעי כדי לשרוד. הגיבור הופך במהלך הסיפור מאהבל מצוי למי שמוכן להקריב את עצמו כדי למגר את השליט הכל יכול. ואכן מקריב את עצמו (או אולי לא? זה לא לגמרי ברור...) מה שכן ברור הוא חוסר התוחלת בלהיות דון קישוט: בסופו של דבר גם אם ברור לך מה המעשה הנכון טחנות הרוח תמיד ינצחו אותך. לא בגלל הרוח - שיכולה, אולי, לחיות לנצח. בגלל החומרים המתכלים מהם אתה עשוי: בשר ודם.
34 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)!
אני חושבת שיש הבדל בין להילחם עבור משהו שאתה מאמין בו ובין להיות דון קישוט ולהילחם בטחנות רוח. אני חושבת שלחיים יש ערך, ו"להילחם על משהו שמאמינים בו" אינו מתווה, לדעתי, את ערכם. |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ההנחה שלך בדבר האם בכלל יש תוחלת בלהיות דון קישוט
כשהגוף /החומר הוא זמני חולף מתכלה ומשתנה
לגיטימית מבחינה הגיונית .אבל אז היינו מקבלים כל דבר שמאכילים אותנו בלי להילחם.ומה שווים החיים בלי להילחם עבור משהו שאנו מאמינים בו גם אם זה לחלקיק שנייה מחיינו המתכלים. סקירה מלאת עומק על הרוח והחומר ..אהבתי |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
live - לדעתי שני הצדדים בדוגמה שלך (הפוליטיקאים והאזרח המודאג) מרגישים שהם צודקים, והצד השני טועה.
במחשבה שניה זה כנראה ייחודה של פוליטיקה: היא משכנעת כל אחד שדעתו היא האמת היחידה. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
פואנטה - גם אני נזקקתי לקצת זמן להתרגל לסיגנון.
בעיני הוא לא היה חופר. אפילו קליפי במידת מה. בדרך כלל אני לא מתפעלת במיוחד מספרות לטינית: היא תזזיתית מדי בשבילי. במקרה הזה הספר קריא מאד, מתובל בהרבה הומור ונהניתי לקרוא אותו. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אני הבנתי בדיוק את ההיפך, בכל פעם שאיש פוליטי או לאו דווקא פוליטי אפילו אזרח מין השורה היה בטוח בצדקתו אולם לאנשי הפוליטיקה זה לא התאים כמו תמיד כשלא מסתדר להם...
אותו איש פוליטי או האזרח מוצאים את עצמם נדחקים לשולי השוליים יחד עם צדקתם...
זה כמעט קרה לכץ בשבוע שעבר לא? אולם הוא שועל בפוליטיקה ולכן ידע לקרוא את המפה נכונה וקיפל את זנבו....להבדיל מבוגי שהיה בטוח שאילו יילחם ינצח! |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יתכן :)
קראתי קטע מהפרק הראשון. חביב אבל חופר מדי לטעמי. יש לו איזו אובססיה קלה למספר שלוש: שלושה כדורים, שלוש מילים לפני הרצח ("הנה לך, בנזונה"), שלושה חודשים לפני הבחירות. מוזר. הידעת שהסופר גר ביפו? יש מצב שיעזוב חזרה לקולומביה. כך או כך, לא כדאי להסתבך. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, live!
את לא יודעת שתמיד צודקים בפוליטיקה??? מתי שמעת דיון פוליטי, ויכוח או מאמר, בו המדבר אינו משוכנע שהוא צודק באופן מוחלט ויריביו טועים באופן מוחלט? |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, פואנטה!
הפוליטיקה בספר מסופרת מזווית ראייה מאד אירונית, ומוצגת בכל נילעגותה - כך שיתכן שזה דווקא ימצא חן בעיניך. מה גם שזו פוליטיקה של מעבר להרי החושך. גם אני תהיתי על השם (היפה בעיני) אם הוא היה צריך לרמוז על מספר המתים, היו צריכים להיות שם אלפי ארונות... או אולי הוא מתכוון רק למתים שנקברו בארון? הם לא היו רבים כל כך, אבל יותר משלושה... לא יודעת. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רץ נראה לי שבכל פעם שמתחברים בפוליטיקה עם "ידידים לרגע" עושים מעשה פשרה.
היסחפות היא בדרך כלל ברמת הרטוריקה. כאשר מגיעים למעשה שולטת הפשרה. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת, אהבתי במיוחד את מה שכתבת, "טחנות הרוח תמיד ינצחו אותך" כל כך נכון.
מסתבר שלהיות צודק במיוחד בפוליטיקה אף פעם לא עוזר.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יפה!
עד כמה שאני מחבבת הומור ואירוניה אני מתעבת פוליטיקה אז נראה לי שאוותר. יש קשר בין שלושה כדורים בראש לשלושה ארונות קבורה [לבנים]? תמהני... |
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יעל - את צודקת ממש שכחתי - שהפכנו למחסלים, כפר דומה הוא סוג של חיסול וכמובן רצח רבין. דבר שני לא בהכרח הפוליטיקה היא פשרה לעתים היא סחיפה מצד אחד של הפוליטיקה על הצד השני הקיצוני יותר,
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, רץ!
צודק. גם בפוליטיקה שלנו מחסלים אנשים (גם פיזית, אם כי, תודה לאל, זה עדיין נדיר ומאד מגונה) אני חושבת שמה שמאפיין פוליטיקה הוא הבחנה דיכוטומית בין הצד שלי - הצד שלך. אמנם בפועל החיים חזקים מאידיאולוגיה, ופוליטיקה הופכת לאומנות ההתפשרות. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
חן חן, מסמר עקרב!
אכן, זו דעתי. מצד שני בלי אנשים המוכנים להיות דון קישוט, איפה היינו היום? בודאי ממשיכים לשרוף מכשפות על המוקד, נאנקים תחת שררת האצילים, ובודאי ללא זכויות הצבעה לנשים... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
רב תודות, מחשבות!
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
לי יניני, תודה רבה!
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
סקירה מעניינת - גם בפוליטיקה שלנו מחסלים אנשים אם כי לא באופן פיזי - מה גרוע יותר ? מעניין ומטריד לשפל אליו בני אדם מסוגלים להגיע
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
"חוסר התוחלת בלהיות דון קישוט" - כמה מדויק.
המשפטים שחותמים את דברייך כה יפים, והם מיטיבים להביע את חוסר הסיכוי של מאבק למען רעיונות נשגבים, על רקע אפסיות הקיום האנושי. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
סקירה מרתקת.
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה יקירה, אין על הסקירות שלך. שבת שלום
|
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
