ביקורת ספרותית על הלילה שבו מתה הציונות מאת אהרן אלמוג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 ביולי, 2016
ע"י עומר ציוני


ספר קשה. הוא מתחיל בסגנון "דור סופרי המדינה" הן בשפה והן בתוכנו. האחיזה בקרקע בכל מחיר, גם אם מדובר באדמה קשה ששום דבר לא יכול לגדול בה. אנשים מופלאים, מושלמים כמעט (יש קצת שריטות בצבע החיצוני), אנשי פלמ"ח מופלאים שליוו את השיירות לירושלים והם ממשיכים ללכת לפי צו התנועה. החומר שממנו נבנתה המדינה שלנו.
ואז מגיע החלק השני - החלק של ישראל המפוכחת, הצינית יותר, שבה גיבורים גדולים הפכו לפקידים קטנים, אנשים רגילים. לאנשים רגילים יש קשיים ומצוקות כמו לכל אדם. אבל לאנשים האלו נוסף עוד תסביך - "הירידה מהתל". העובדה שהם לא הצליחו לדבוק בקרקע, מה שעשו שכניהם ממושבי העולים. הדמויות מתנפצות. בעיקר בעיני עצמן. הגעגוע להיות "מה שהיינו" לא מצליח להחזיר אף אחד ל"תל".
אלמוג מתגלה כסופר מוכשר ומעניין. הוא מציג חלק גדול מהספר בטכניקת ה"רשומון" של קוראסוואה - אותם אירועים מזווית אחרת. והזוויות אכן שונות, שונות מאד.
ספר שמעניין לקרוא, על עצמנו, על החברה שלנו. הוא אכזרי בביקורת הישירה והצינית ולכן מעורר מדי פעם תחושה לא נוחה.
מצד שני הוא הופך את הציונות לדבר "שכל אחד יכול להיות שותף לו". השימוש בשמות אמתיים של מקומות ישוב (גזר, אשתאול) עוד מחריף את התמונה ומחדד אותה.
שווה לקרוא ולהתמודד.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מה שרץ....
לי יניני (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מסכימה עם רץ....לא רציתי מראש להיכנס לזה ...אבל לא יכולה להתאפק
רץ (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
טוביה בקשתי למחוק חלק מהביקורת - כי היא אגרסיבית בחלקה השני - אבל טוביה מצטער אמירות מהסוג הזה פוגעות בי ובבני דורי שקבלו חינוך של שמאל שהיה אגב בעברו יותר ימין מהימין הנוכחי, באלה שבשם החינוך הזה ממלאים את בתי הקברות הצבאיים.
גלית (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
וגם, למרות " החינוך הדפוק של השמאל" אחוז נכבד ממקימי המדינה ומגשימי הציונות היו מהצד הזה של המפה,אתה יכול להסביר את האוקסימורון הזה טוביה?
גלית (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
בדיוק מה שיעל אמרה וגם - חסרים קיבוצניקים שהחליטו שהדרך לא מתאימה להם והלכו לגור בעיר או במושב? חסרים קיבוצניקים שהם או ילדהם חזרו לקיבוץ? ( אישית מכירה שתי משפחות כאלו)
לא מבינה את ההתלהבות הזו לחבוט בקיבוצים
ולא טוביה זה לא פולטיקלי קורקט דווקא ההפך נהיה פה הנורמה בערך מתקופת נאום הברכות של בגין
yaelhar (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעציבה.
הבעייה היא בניסיון לבנות חיים שאינם מתאימים לבני אדם. זה יכול לעבוד שנים ספורות, בכוח הדלק של האידיאולוגיה, בעיקר לגבי אנשים צעירים. ואחר כך חוזר לו לאיטו האיזון הנורמלי, ואנשים נותרים אנשים: על חולשותיהם, פגמיהם ורצונם לחיות את חייהם. ככה זה, ואולי טוב שכך.
רץ (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
טוביה ידיד - האם רק אנשי השמאל יורדים מהארץ ואנשי הימין נשארים בה, לי אישית אין מושג מעולם לא ראיתי מחקר שבדק את הקשר שבין ירידה לרקע פוליטי, ולכן לא היייתי מגיע למסקנה כל כך נחרצת כפי שאתה מגיע. עוד נקודה - טוביה החינוך שלך הוא ימני ואתה לא חיי בארץ, איך זה?
tuvia (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
היי עומר, לא קראתי את הספר אבל אני מודע לכך שאני מבין אלו שירדו מהתל, כפי שאתה קורא לתופעה הזאת.
יחד איתי יש עוד מאות אלפים ואינני יודע אם לא יותר.
משהו מאוד מתמיהה שרבים מאיתנו הם בני קיבוצים או כאלה שבאחד מפרקי הזמן עברו בקיבוץ - לדוגמא המון נחלאים. עוד נקודה עליה ניתן להצביע , שאלה המון חברה שמה שמאפיין אותם שהם גדלו על ברכיה של הציונות
הסוציאליסטית, כגון זאת של השומר הצעיר.
מהגרעין שלי לדוגמא ירדו לארה״ב לפחות חמש חברה, ומהשכבה שלנו בנחל אני יודע על גרעינים רבים שהקימו את הקיבוץ החדש שלהם בניו יורק או בלוס אנגלס. אין ספק שזה החינוך הדפוק של השמאל.שוב כדי לשים את האצבע
על משהוא שהוא ברור לכולם , אבל לא פוליטיקלי קורקט.
טוביה



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ