ביקורת ספרותית על העברית בתקופת המנדט מאת יעל רשף
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 ביולי, 2016
ע"י


כשחושבים על תקופת המנדט, רובנו נחשוב על שידוע לנו על אותה התקופה מבחינה מדינית.
מבחינת בטחונית. חברתית. בריטים-יהודים-ערבים, מחתרות, אומץ וחבלה ונגד ובעד ומאבק לעצמאת, וניצני מאבק בערבים, עליה לגלית ובלתי,
אנשים מפורסמים מאז. רומנים ידועים יותר ופחות, רומנים אסורים בין בריטים לעלמות יהודיות. אמנים ורומנטיקה בעיר הלבנה. ציור ותיאטרון וקולנוע בשחור לבן וסופרים. וחדשות מהרדיו הגדול המשפחתי מאי שם אשר מעבר לים על מלחמה רחוקה. קרובי משפחה רחוקים וקרובים מופיעים ונעלמים.
מה חסר במידע שכולנו מוצפים בו מילדות? ספרות, בקולנוע, בלימודי התקופה בכלל? נכון - השפה העברית.

בא הספר הזה ונותן נקודת מבט אחרת. תודו - לא חשבתם עליה. אני לא חשבתי.

העברית באותה התקופה.
העברית המתחדשת, שהופכת לאט לשפה מדוברת בפי העבריים הצברים והעולים שמסכימים להתערות בארצם.
שפה מתחדשת וכאן ניתן הרקע ההיסטורי להתחדשות השפה
החל בייסוד וועד הלשון העברי דרך התרבות, האמנות, הספרות,
בתי הספר - חלקם נוסדו ולימדו בגרמנית ה"תרבותית" (כך בשתי הגימנסיות), לא הייתה זו החלטה קלה כלל - אך אף הם עברו ללמד בשפה העברית ה"לבנטינית".
כן, גם מתימטיקה, כימיה ומדעים אחרים ולמרות - שמה פתאום ומאיפה הרעיון ללמד מדעים בשפה כזאת.
כך המסחר עברת שפתו - דוגמה ניתנת בשמות החניויות שהיו בלועזית עד כי יצאה החלטה שהשמות בעברית יקראו ואפילו ינתנו דוחות לחנויות שיקראו שמם בלעז.
ומשם לעולם התרבות הראשוני הארצישראלי המתעברת בקולנוע הכל כך ראשוני, בתיאטרון, בספרות. בספרי הילדים.
ועד לשפת הרחוב - שפת הרחוב שלמעשה ובאופן טבעי יצרה את העברית המתחדשת עם בליל ובלילה שיצרו עולים מפה ומשם וילידי המקום ועם השפעו השכנים הערבים, הבריטים, התורכים שהותירו השפעה.
משעשע למצוא דוחות, מכתבים לעיריות (המקוריים) וכדומה - מובא הנוסח המקרי הנראה כה זר היום.
באותם השנים ממש נוצרה שוב השפה העברית המדוברת העכשווית (לאז).

אולם, הספר לא מעניין מספיק. אמנם, ניכר כי נערך מאחוריו מחקר, הוא בנוי היטב במבנה אקדמי, פרקים פרקים סעיפים וסעיפי משנה וסעיפי-סעיפי משנה.
הסגנון תיעודי, דיווחי ולא באופן של רומן (אין דמויות, אין סיפור רקע) יש מידע ! אך מובא יבש.
וכאן חולשתו של הספר: כן, המידע הרב יבש. כן הוא מעניין - כי התקופה מעניינת וכי תהליך התחדשות השפה מעניין. אך הוא נמסר בצורה כה יבשה, אינפורמטיבית, לעתים כרשימה.
חבל.
נקודת החן בספר: תמונות המסמכים והמסמכים המקוריים שמביאים את רוח האמור.
והתמונה שעל הכריכה יפהפיה - תמונת רחוב חיה מאותה תקופה.
הפוטנציאל גדול מאוד.
הרעיון אדיר.
הביצוע בינוני.

21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
היי עמיר, אינני מכיר ספרים שנוגעים בנושא השפה העברית והתפתחותה.
בנוגע למבטא שהתפתח בגליל, שמעתי על זה מאבי אבל לא נכנסנו לזה יותר מידי.
רק בתור הערה. ידוע שלגליליים היתה בעיה להגות את השין כסין. יש על זה סיפור בתנ״ך שמסתיים מאוד לא טוב.
בקשר למבטא עצמו, נראה לי שהארכאולוג בן דב שהיה יליד המושבה מטולה הזכיר את זה בתוכנית של מושיק טימור- שישי אישי ברשת ב׳( כל יום שישי בן דב משתתף בתוכנית)..
שבת שלום לכל החברים
טוביה
גלית (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אני דווקא לא חושבת שזה נושא מוזנח לומדים אותו בתיכון (מלחמת השפות)יש את הבכור לבית אב"י יש עדכונים שונים בספרות הנוער והילדים.
"עברי דבר עברית!"
לא שזה לא מעניין להעמיק ולשמוע עוד .
חני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
מענין להביט לעיתים לאחור כדי לבדוק מה השתנה..כמה הלכנו קדימה או אחורה.. בכלל כל תינוק שמתחיל ללכת הוא בגדר נס,השראה....כך גם גלגולי השפה שלנו.מרתק.
אברהם (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יכול להיות שזו מטרת הספר.
כלומר: להציג עניינית כפי שמתאים למחקר ובהתחשב בכך שהכותבת באה מהאקדמיה ללשון עברית.
בתוך השורות, וגם ביניהן, ראיתי את האכזבה הגדולה שלך (מפח נפש?) מהבינוניות (לפי דבריך) של התיאורים.
לפחות יש תמונה נהדרת של נוסטלגיה.
ספר חובה למורים (בציניות)

ביקורת טובה מאוד. הצלחת להעביר את התחושות שלך.
תודה רבה.
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
טוביה, לא, אין התייחסות לתרומת הפלמ"ח לשפת הדיבור של החברים. גם לא לילידי הארץ בני הקיבוצים, בטח לא אל ועל מבטאים מהגליל העליון או איזור אחר (לא ידעתי על כך. אשמח ללמוד את הנושא אם יש לך לאן להפנות אותי). מהכיוון הזה המידע חסר לחלוטין. ובמחשבה שנייה אולי הוא לא מעמיק כפי שציינתי אלא מתמקד בעיקר בתל אביב-יפו.
לגבי בתי הספר - אז, כאמור, ההתייחסות היא לבתי הספר שנפתחו ולימדו תחילה בגרמנית, והקונפליקטים וההתנגדוות למול המסנגרים למעבר להוראה בעברית).
קצת לגבי שפת רחוב או סלנג שהתפתחו - ללא דגש על תלמידים או בתי ספר.
tuvia (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
עמיר, ביקורת טובה אבל כזאת שמוציאה את הרוח מהמפרשים! באם אין התייחסות לתרומה של הפלמח לשפת הדיבור של החברים ? ומה בנוגע להתפתחות השפה של ילידי הארץ, בני הקיבוצים? ובתי הספר בארץ?
לא יצא לי לדבר עם אבי ז״ל על הנושא הזה אבל האם ידוע לך על המבטא שהתפתח הגליל העליון? של בני המושבות והישובים בגליל?
האם יש התיחסות לכך בספר?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ