ביקורת ספרותית על ציביליזציה - המערב וכל השאר - ספרית אופקים #287 מאת ניל פרגוסון
ספר טוב

---

היסטוריה וחיים נפגשים

יש רגעים נדירים, בהם ההיסטוריה הופכת לממשית, בדרך בה היא פוגשת בחיים, וממחישה את עצמה, הרגעים האלה הם כמו הארה הגורמת לי התרגשות והתפעמות למה שאנחנו בני האדם.

זה קרה לי באחרונה, כשטסתי לטקס סיום לימודי הרפואה של דור בני לדברצן בהונגריה, שם ההיסטוריה והציביליזציה, בנוסף להתרגשות האישית מהישגו של דור, ניצבו בפני במלוא הדרם, כמו במחשוף גיאולוגי, המציג בשכבותיו את פלאי היקום, כתהליכים איטיים וממושכים, או כאלה שהתנהלו בפתאומיות ובמהירות, לעיתים כקטסטרופות משנות מציאות, בתהליכים של בנייה והרס בהם עוצבה האנושות.

באו ונצטרף לטקס

דור וחבריו הסטודנטים נשבעו בשבועת הרופאים של היפוקראטס, הרופא היווני, מה שהמחיש את העובדה שלציביליזציה המערבית שורשים בתרבות היונית.

התרבות היוונית, לא נעלמה, אלא הוטמעה אל תוך הציביליזציה הרומאית שעדיין שפתה הלטינית, חייה כשפת הרופאים, בה כתובה גם הדיפלומה של דור כמגילה.

התרבות הרומאית הוטמעה לתוך התרבות הנוצרית, באמצעות מוסדות הכנסייה ששימרו את הלטינית ואת התרבות הקלאסית. היא גם פתחה את האוניברסיטאות הראשונות כחממות ידע. כעת הטקס מתקיים כבימי הביניים. דור לבוש בגלימה צבעונית מצחיקה, וחובש כובע סטודנט מימי הביניים. תמונת הסטודנטים ומוריהם, היא כתמונת מסדר עתיק יומין.

ימי הביניים הוטמעו לתוך העת החדשה, כעת האוניברסיטה שעסקה בלימודי דתות, עוסקת במדע הרפואה, אך הסטודנטים שבה נשבעים לאתיקה רפואית, מול הדגל ההונגרי בו צלב הפטריארך הכפול, סממן מובהק לנצרות המזרחית שעודנה נוכחת בהונגריה.

דור בתחילת הטקס, התחבק בהתרגשות, עם ד. היפה והחיכנית. סטודנטית מוסלמית מאיסטנבול, חילונית שרוצה להגר לגרמניה, לעת עתה היא תשוב לאיסטנבול, לקו העימות בין האסלאם לנצרות, בין מודרניות לשמרנות, בין אסלאם, לאסלאם רדיקלי. איסטנבול מאז ומתמיד הייתה קו עימות בין ציביליזציות מזרחיות ומערביות, האם העימות הזה חוזר כעת ?

רקטור האוניברסיטה מרצה מעל הקתדרה, מונח לטיני למנהל האקדמי, ממש כשם שעמיתיו העבירו ידע בימי הביניים, באופן פרונטלי. כעת אוניברסיטת הרווארד, מעבירה הרצאות עם טובי המרצים באמצעות האינטרנט, מהפכה המנגישה את הידע. האם השיטה החדשה מייתרת את שיטת ההוראה הישנה. כיצד היא תשפיע על אופן ההוראה ועל מעמדם העתידי של המוסדות האקדמיים ?

הציביליזציה הקומוניסטית בלטה בהעדרה, היא נמחקה כלא הייתה, אותה החליפה תרבות קפיטליסטית. האוניברסיטה מוכרת ידע לסטודנטים מכל העולם בכדי לשרוד מול התחרות העולמית.

בדברצן קיימת נוכחות, לאימפריה האוסטרו הונגרית הקיסרות שרק לפני כמאה שנים, חלפה ונעלמה מהעולם, באופן מפתיע ולא צפוי, בדמות הבניין המרכזי של האוניברסיטה, הבנוי בסגנון ניאו ברוקי. בניין גדול ומרשים, בו תקרת זכוכית מקומרת ממנה משתקפים השמיים אל תוך המבנה, שלא מותאם כעת לשינויים אקלימים. בחוץ הטמפרטורה הייתה שלושים מעלות, החום במבנה העיק, ושיקף את תופעת התחממות כדור הארץ. האם אנחנו עמודים בפני חורבן הציביליזציה המערבית, שתושפע משינויים אקלימיים קטסטרופליים, כמו שקיעת יבשת אטלנטיס המיתולוגית, או המבול של נוח שהעלים את היבשה, או אולי חזון אחרית הימים, של היהדות והנצרות יתממש, ובכך ייסגר מעגל, בין תקופות עתיקות לעת החדשה, בין אמונה דתית למדע, בין מיתוס למציאות ?

כך המשכתי לחשוב ולהרהר בתמונה שחזיתי בה. לאן צועדת האנושות, שאלתי את עצמי ?

לטיסה להונגריה בחרתי באופן לא מובן בספר ציביליזציה של ניל פרגוסון, הדן בתרבות המערבית בעידן המודרני. הספר הזה התכתב בצורה מפתיעה עם חווית טקס סיום לימודיו של דור, באופן שהוא מציב שאלות גדלות, באשר למהות הציביליזציה המערבית, לסוד עוצמתה, והאם אנחנו בעצם עתידים לחלוף מהעולם כשם שציביליזציות אחרות חלפו ונעלמו ?

הפתיחה של ניל פרגוסון לספרו מעוררת סקרנות ביוהרה שלה, היא מכריזה באמצעות כותרת המשנה של הספר על ההגמוניה של המערב, "המערב וכל השאר". הציביליזציה המערבית, מבחינתו היא תופעה פנומנאלית, כפי שמטולה שפיגלר אמר בעבר, מכבי נתניה וכל השאר, רק שפה מדובר בהיסטוריון בריטי רציני. האם האמירה הזאת, עומדת בניגוד לעובדת עליית כוחו של המזרח, ובמקביל להחלשות ארצות הברית ואירופה, שאולי מרמזות על דעיכת הציביליזציה המערבית ?

את עלייתה ודעיכתה של הציביליזציה המערבית מיחס פרגוסון לחמישה גורמים עיקריים. הוא מדמה אותם לחמש אפליקציות מוצלחות בתוך סמארטפון מודרני: תחרות, מדע, זכויות קניין, רפואה, חברת צריכה ומוסר עבודה. הוא עוסק בהם כמשתנים הפועלים הדדית ובאופן משולב.

עליית הציביליזציה המערבית לא בהכרח קשורה בתופעות חיוביות, לצד רווחת האדם, הקידמה שהושגה, ברפואה, בחינוך ועליית תוחלת החיים, לציביליזציה היו צדדים אפלים ושליליים, התייחסות אכזרית לתושבי היבשות האחרות, האינדיאנים באמריקה, השחורים באפריקה שנמכרו לעבדים. האדם הלבן באמצעות פסבדו מדע, הצדיק את עליונות הגזע הלבן ביחס לגזעים אחרים, מה שיצר את התשתית הרעיונית לעליית המפלגות הפשיסטיות והנאצים, העולם התחיל להשמיד את עצמו.

פרגוסון מציב לנו דילמה, המתכתבת עם עקומת התמורה, בצידה האחד מכנסי ג'ינס להמונים, לעומתם טילים. המערב הליברלי הצרכני ניצח מבחינתו, לאחר מלחמת העולם השנייה באמצעות מוצרי צריכה. החולשה של טעון זה, בכך שפרגוסון לא מתייחס לבזבזנות, לזיהום האוויר ולמזון מעובד שגורם לנזקים בריאותיים, הציביליזציה בעידן הצרכני משמידה את עצמה, אם כי באופן אחר.

פרגוסון גורס כי, האויב העכשווי של הציביליזציה המערבית, אינו האסלאם, אלא החקיינות של המזרח הרחוק את המערב, ומצד השני איבוד הביטחון והאמונה של המערב במורשת התרבותית שלו. האם הטקס בדברצן הוא ניסיון פתטי לשמור על הגמוניית התרבות המערבית, או שזהו אי של יציבות ומצוינות הלומד ומשנה את עצמו יחד עם שמירת המורשת באופן שמבטיח את עליונות התרבות המערבית, זאת שתחילתה בעולם הקלאסי העתיק והיא ממשיכה ומתפתחת גם בעת החדשה ?

פרגוסון הוא היסטוריון כלכלי, שמרני בעל גישה אירוצנטרית, המצדיק את התרבות המערבית ורואה צדדים חיוביים באימפריאליזם, אך למרות המגבלה הזאת, הוא מרתק ומעניין באופן שבו הוא מספר על עליית הציביליזציה,כתיאוריה רחבה, ובאופן שבו הוא מציב שאלה פתוחה לגבי עתידה.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הרצאה של פרגוסון
http://www.documentarytube.com/videos/civilization-is-the-west-history

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על ציביליזציה - המערב וכל השאר - ספרית אופקים #287