ביקורת ספרותית על מצעד האיוולת מאת ברברה טוכמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 27 ביוני, 2016
ע"י ליאור


הכלכלה תתכווץ, תהיו עניים יותר, הגזענות תרים ראש והחיים באופן כללי יהיו קשים יותר (לא עזר, הם הצביעו בעד היציאה מהאיחוד האירופי).
אתם תשארו פריפריה כל החיים, הקיפוח יתעצם ויתחזק והפער העדתי ימשיך לחגוג, כפי שבישרו כותרות YNET הבוקר (לא עזר, הם ממשיכים להצביע נתניהו).
הרבנים מסרו שהגזירה מבוטלת, אלוהים לא יתן לזה לקרות (לא עזר, כולם נגררו עד האחרון שבהם מרצועת עזה וההתנתקות, למרות הכל, אכן התרחשה).
מודריץ' וראקיטיץ' הם האינייסטה והצ'אבי החדשים (לא עזר, כל מי שהימר על קרואטיה ביורו הנוכחי אכל אותה).
בואו נחבק את המוסלמים, זה יעזור להם להבין שאנחנו לא נגדם (לא עזר, לא כל המוסלמים טרוריסטים אבל כל הטרוריסטים מוסלמים).
איוולת אנושית, יש להודות, היא כנראה נגזרת של החיים האנושיים, בכל צורה ומקום. למרות ההתקפות בשנים האחרונות על ברברה טוכמן מכל מיני חוגים אנינים מטעם עצמם, אני מכור לסגנון הסיפור שלה.
לטעמי אין כמו "אוגוסט 1914" המיתולוגי שלה, אבל גם בספר הזה היא מפליאה לתאר ולספר והפעם אודות האיוולת האנושית, שאינה מפסיקה אף פעם להפתיע ופשוט חובשת ופושטת צורה, תוך שהיא מתחלקת באופן שווה בין כל האומות, שהרי איש לא יקופח בכל הנוגע לחלוקה הצודקת של האיוולת.
האיוולת אינה אופיינית רק לממשלות או שליטים, כפי שמתארת טוכמן בספר, שהרי ממשלות מורכבות מאנשים, לא תמיד כאלו שהגיעו לשם בזכות שכל ישר או הברקות אינטלקטואליות כאלו או אחרות. מצד שני, גם הציבור הבוחר בממשלות אלו, מוכיח לא פעם כי גם הוא חזק מאוד בתחום, כך שבסופו של דבר, מתברר כי אותו משחק סכום אפס, ימשיך בוודאי להוכיח את עצמו כאחד הפרמטרים החזקים ביותר בהתנהלות האנושית.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ספר של טוכמן מעולה, המטפורה שלה - מצעד האיוולת מעוררת השראה למה שאנחנו - הרבה יותר גרועים ממה שטוכן העלתה בדעתה.
חני (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
איך איוולת יכולה להתחלק בכלל ועוד שווה בשווה? טיבה של איוולת להתגלות לאחר מעשה וכמובן מאוחר מדי לשינוים אלא אם כן מפנימים ולומדים.
וכאן לא למדנו כלל.
וכבר מזמן החלטתי שאגיע אליה.
תודה על סקירה יפה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מסכים מאוד עם מה שכתבת!!
יוֹסֵף (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
קראתי לפני שנים. אני כמובן לא מתיימר לומר שאני זוכר את הספר לפרטיו, אבל אפשר בהחלט היה לוותר על הדוגמאות הפשטניות, הם רק עושים עושים עוול לספר...
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
לפי הגדרתה של ברברה טוכמן עצמה:
"כדי שמהלך יחשב כאיוולת, חשוב שתוצאותיו השליליות ייראו עוד בזמנן, ולא רק בחכמה שלאחר מעשה, ושתהיה באותו זמן דרך פעולה חלופית, שאותה ניתן היה לנקוט."

לא קשה לראות שההגדרה הזאת עצמה אינה חד-משמעית כלל ובוודאי תיצור חילוקי דעות כשמנתחים לפיה כל אירוע ואירוע, ולכן אני מרשה לעצמי להניח שתוכן הספר מורכב הרבה יותר מההצגה הפשטנית והחתרנית הזאת שהוצגה כאן.
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אל תתנו להם רובים, דם יישפך כאן (לא עזר, חתמו על אוסלו).
טילים בשדרות, באשקלון, באשדוד (לא עזר, נתנו את גוש קטיף).
רק דגימה, להוכיח שאנחנו אולי "חוליגנים, פנאטים ופרימיטיבים", אבל האיוולת לא תמיד בצד שלנו.
לא מניה ולא מקצתיה (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מסכים . בדרך כלל אני מצביע מרצ , נראה לי שאחרי הבחירות ספרו את קולות המצביעים בכל עיר לפי מפלה ופירסמו את הנתונים ב ynet . בעיר בה נולדתי וגם הצבעתי היו פחות מ 10 אנשים שהצביעו מרצ . הרוב הצביעו ליכוד וש"ס וכמובן ישראל ביתנו .
אם היה לי כסף הייתי עוזב את המדינה הזו אבל מאחר ואין לי אני כנראה אשאר פה ואראה את החורבן עד קץ חיי , כי אין פה עתיד . החוליגנים , הפאנטים והפרמיטיבים השתלטו על כל חלקה טובה , אין ערבות הדדית - יש כל כך הרבה אלימות במדינה הזו שזה נס שלא נרצח פה אדם בכל שעה . אם קשישים ונכים חיים בערך מ 2000 ש"ח בחודש וניצולי שואה צריכים להתחנן כדי לקבל כמה גרושים זה סימן לפשיטת רגל חברתית .

yaelhar (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
טוביה
מה לעשות כשאיוולת לאחד היא שיא החוכמה לאחר? אי אפשר לשפוט איוולת באופן אובייקטיבי, בזמן שהיא קורית. ניתן לשפוט רק את תוצאותיה הרות הגורל. שיפוטו של כל אחד הוא, כמובן, שיא החוכמה. ואף אחד לא מצליח להבין איך האחרים לא רואים את החוכמה שבשיפוטו. ככה זה.
tuvia (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מה לעשות כאשר המבחר לא כל כך מפואר? האם על פי ההגיון הצרוף לא צריך לבחור באלה אשר איוולתם היא הפחותה ביותר?
תאר לעצמך שמוטלת עליך המשימה לבחור באלו אשר הינם הפחות מזיקים?
האם ההיסטוריה העולמית לא למדה אותנו שלצערינו הציבור בוחר פעם אחר פעם באווילים לשלטון?
כאשר מדובר במשטרים דמוקרטיים- כמו שטוכמן כותבת בספרה- איך נותנים לאדם שמוכן להקריב את האינטרסים הלאומיים בעבור פיסת נייר? אתם הרי יכולים לעשות אחד ועוד אחד ולהגיע לאותה מסקנה כמוני.
כנראה שהחוק הטבעי קובע שהטפשים אף פעם לא מתים , הם פשוט מתחלפים.
טוביה
yaelhar (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
צודק:
איוולת אינה שמורה רק לממשלות. אנשים מעלים באיוולתם ממשלות והשאר כתוב בדברי הימים.
מורי (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
סקירה כהלכתה. מחכים לי בבית כמה מספריה של טוכמן. את אוגוסט 1914 לא השגתי.
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אהם. ההפך מהתנהגות אווילית זה לסמוך על כותרות ב-YNET כדי לקבל החלטות??
(ה"רבנים" לא מסרו שהגזרה מבוטלת. רב אחד אמר דברים מעורפלים ודו משמעיים.
איך זה קשור לאיוולת אין לי מושג, אבל אם לקבל את כותרות YNET כהדרכה לחיים זה ההפך מאיוולת בעיניך, כנראה שאין צורך לתהות בעניין יותר מדי).





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ