ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 ביוני, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
זה מותחן שונה מאד מהמותחנים של השנים האחרונות. מינון האכזריות והאלימות בו נמוך, עיקר העניין מופנה לנסיונו של הבלש הפרטי מאט שודר לפתור את התעלומה. מאט הוא מספיק בלש פרטי כדי להיות אלכוהוליסט - וגם שוטר - בעברו. אבל היום הוא שותה רק סודה - או קולה אם הוא מתפרע. למרות שהוא משתתף בפגישות של אא אלה ששותים לידו אינם מפריעים לו. הוא אמנם גרוש בעברו אבל נהנה היום מחיי נישואים טובים ומספקים לאשה שמבינה לרוחו. היא - אשתו - היתה בעברה נערת ליווי מה שמרמז, לדעת בלוק, על חוכמה והבנה יוצאת דופן בגברים ובמה שחשוב להם: היא לא דביקה, לא קנאית, מאפשרת לבעלה "ללכת עם ולהרגיש בלי" נמצאת שם כשהוא צריך איזה סיעור מוחות קטן, אבל כשהוא לא צריך אותה היא לא נוכחת.
במכתבים הממוענים לבעל טור בעיתון. מצביע הכותב האלמוני החותם בשם "רצון העם" על חלאה חברתית מזן מיוחד: אנס ילדים שמסיבות כאלה ואחרות החוק אינו יכול לגעת בו, איש מאפיה מרובה קורבנות ומועט הרשעות, פעיל נגד הפלות שדואג לעוברים - עד הרגע בו הם נולדים. מאותו רגע אין לו בעיה שימותו. וגזען שחור המבוצר בתוך מתחם סגור. לאחר כל מכתב כזה המתפרסם בעיתון הגיבור - זה שהמכתב מצביע עליו מוצא את מותו. זה נראה כמו החלום הרטוב של אזרחים שומרי חוק: מישהו עושה את מה שהחוק לא יכול/רוצה לעשות, ומשמיד את המזיקים בלי לערב שופטים וסוהרים. כל הנסיונות לאתר את "רצון העם" כושלים, כמובן, ומאט שודר נשכר על ידי אחד הקורבנות בפועל ופותח בחקירה.
מה שאהבתי בספר הזה היה נינוחות הסופר לגבי סיפורו. מאט שודר אינו גאון משום בחינה: הוא מנסה לפתור את החידה ולא מצליח יותר ממני. הוא בן חמישים ומשהו, בלוק לא כתב כלום על אגרופיו, ואני מניחה שאין מה לכתוב עליהם: הם לא בשימוש כלשהו בסיפור. הוא מאותגר טכנולוגיה - מפחד ממחשבים, משתמש בטלפונים ציבוריים(!) ואם הוא לא ליד טלפון אז הוא החמיץ את השיחה (הלא מזוהה!) וזהו.
הספר יצא לאור ב 1996 אני מציינת את זה כי מדהים לראות כמה השתנה העולם בעשרים שנה בסך הכל: הימים הראשונים והתמימים של האינטרנט לכל. מי שרצה לדעת משהו יכול היה להפנות שאלה ל"לוח מודעות" באחד האתרים - אם מישהו ידע את התשובה הוא היה עונה לו. טלפון סלולרי היה יקר מאד - שילמת גם על שיחות שעשית וגם על שיחות שהגיעו אליך. אם לא היה לך מחשב - ולמאט שודר לא היה - אז כדאי שיהיה לו מכר - רצוי מכרה - שיש לה משב בעבודה...
אגב השם? באנגלית הוא "Even the wicked" לקוח מתוך המוטו של הספר "אפילו הרשעים זוכים לגורל רע מהמגיע להם". אני מניחה שההוצאה (מי-אן) לא סברה שהקורא בעברית יוכל להתחבר לשם המתוחכם, ופישטו אותו, לטובתנו, כמובן.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)!
"שפה יעלית"??? זה דורש איזה הסבר... |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
יעל נשמע ספר שאוהב.תודה על הסקירה היפה בשפה '"יעלית" שאני אוהבת.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
