ביקורת ספרותית על אלף לוחמי בית"ר מאת אפרים ויכסלפיש

---

הברזתי מהעבודה היום. דור שני. בצפירה אני תמיד ממררת בבכי. ישבתי חסרת מנוחה אחרי הצפירה. חשבתי על אחותו של אבי, דודתי, זו שאני קרויה על שמה. אבי תמיד שמח לספר על השואה. גם לילדים קטנים, בעיקר אני ואחותי. גם כשזה לא התאים. בניגוד לכך, את הסיפור שלה תמיד סיפר בתמציתיות וביובש. ידעתי שהיא נרצחה ממש לפני תום המלחמה. ידעתי שעונתה. ידעתי שהוא יודע אבל לא מוכן לדבר על כך. אחותו האהובה. אחותו שאני נושאת את שמה. משא כבד. כל כך כבד עד שאיימתי שאשנה את שמי כשאוכל. מזל שכשיכולתי היה לי את השכל לא לעשות זאת. חשבתי עליה המון. בת תפנוקים עשירה ויפה, שמעולם לא חסר לה דבר. וברגע הצורך היתה גיבורה ללא חת, לוחמת אמיצה. מה בחייה הכשיר אותה להיות כזו? האם אני הייתי מסוגלת לגבורה כזו? האם אני ראויה לשאת את שמה?

לא ידעתי שהספר הזה בכלל קיים. הלכתי לחפש אותה ברשת, בפעם הראשונה. קיוויתי שאמצא משהו. רציתי להראות לבנות תמונה שלה, ואין לי. אלבום התמונות היחיד ששרד נלקח והוא בן ערובה בסכסוך ירושה עצוב. התרגשתי למצוא עליה דף עם תמונה בספר.
" קשרית, לוחמת במחתרת היהודית בגטו וילנה ופרטיזנית בבריגדה הליטאית - סובייטית.
נולדה ב - 1925 בקובנה למשפחה ציונית. למדה בגימנסיה העברית בעיר והצטרפה לתנועת בית"ר. עם תחילת המתקפה הגרמנית על ברית המועצות הגיעה עם בני משפחתה לגטו וילנה. הייתה חברה במחתרת פ'פ'או', קשרה קשרים עם סאלק - דוד דסלר, מפקד המשטרה היהודית בגטו, שהיה כפוף לגסטפו, ואף עם מפעיליו. מאוחר יותר עזבה את הגטו, וביערות נארוץ' הצטרפה ליחידת פרטיזנים ליטאית פרו סובייטית, שם שימשה קשרית רדיו ומאזינה לשידורים של בעלות הברית.
ב - 1944 התכוונה מפקדת הפרטיזנים לשכנע את אנשי המשטרה הליטאית המקומית (שפעלה בשירות הגרמנים) לעבור לצדם של הפרטיזנים. התנדבה לנהל עם השוטרים את המשא והמתן. היא נתפסה על ידיהם, הם עינוה למוות והשליכו את גופתה לנהר שזרם באזור."

מה שלא נכתב כאן, והצלחתי להציל מפיו של אבי, הוא שדודתי נתפסה בעקבות הלשנה. הלשנה של מישהי שהיתה לכאורה חברתה, לאחר אהבה נכזבת לבחור שאהב את דודתי. מסתבר שגם בתקופות הקשות ביותר מניעים "רגילים" של קינאה עדיין משחקים תפקיד כזה חשוב וחורצים גורלות.

אני כל כך שמחה שאני יכולה להראות את הספר הזה לבנותי, ושגבורתך תזכר לנצח.
יהי זכרך ברוך!

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על אלף לוחמי בית"ר