ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 באפריל, 2016
ע"י מלכה לוין
ע"י מלכה לוין
אפתח בהתנצלות קלה. כל כך הרבה נכתב כאן על הספר הזה, כך שרוב הסיכויים שאינני מחדשת הרבה וכי רוב דבריי כבר נאמרו.
הדבר הראשון שמשך את תשומת לבי ממש למן המלים הראשונות הוא השפה העברית. הספר נפתח במילים "פעם הייתי ציפור, עכשיו אני פוחלץ מקורקע". איזו פתיחה מוחצת, אילו מילים טעונות, איזו שפה יפה. השפה העברית זוכה בספר לעדנה מחודשת: שפה עשירה, לעתים ממש פיוטית, מחודדת רב גונית. הסופרת מפליאה לעשות שימוש במילים מעטות שמביעות המון: "צמצמתי את קיומי להווייה קלושה", "כבובת סמרטוטים בין בובות חרסינה בחלון הראווה של משפחתנו". וכמו כן דימויים עשירים, למשל בהתייחס לבעיית הגמגום של אחד הגיבורים – "אמנם בהדרגה פחת הדהודן של ההברות, וגבריאל יכול היה לקצר את ההכנות לפני שהקיא משפט שלם, אבל הוא נשאר עילג גם אחרי שזכר אשמתו נעשה מטושטש כמו נייר מודפס שנטבל במים."
הדמויות כולן הביאו אותי לגלות כלפיהן המון אמפתיה. גם כאשר הן עושות מעשים שליליים, גם כאשר (ואולי דווקא בגלל זה) הם מתגלות לפנינו בחולשות שלהן,ברגעים הקשים,במצוקות, בלבטים, דווקא אז הן מתגלות בשיא אנושיותם – וזה מאוד מרגש וגורם להזדהות מצד הקורא.
הסוף של הספר מדהים. מזמן לא קראתי כזה סוף מצמרר וחזק שהעביר בי צמרמורת פיזית, עד כדי כך. הסוף קשה, עצוב וקודר אבל הסופרת מתארת אותו בסצנה עם הרבה הומור באופן שמזכיר אגרוף שמונחת בבטן, אבל היד המאגרפת עוטפת את עצמה בצמר גפן......
טוב, ועכשיו נקודה אישית. הדבר שהכי הכי הכי ריגש אותי בספר הוא תיאור מערכת היחסים בין פייגי לאמה. זו מערכת יחסים מאוד קשה, מאוד מסובכת ומתוסבכת, כך שמצד אחד יש המון אהבה והקרבה עצמית גם של הבת וגם של האם כל אחת כלפי השנייה, ומצד שני יש גם הרבה תיעוב ואולי אפילו שנאה הדדית. ולמה זו נקודה אישית? כי היא הזכירה לי את מערכת היחסים המאוד מסובכת שלי עם הבת שלי, כשגם אצלנו יש מצד אחד אהבה גדולה ומצד שני גם המון כעסים ואיבה הדדיים (אני משתמשת במילים עדינות כי בטח היא תקרא את דבריי).
הספר הזה מעולה אמתי, אחד הספרים הישראליים הטובים ביותר שקראתי. מה שאני ממש לא מבינה זה איך זה שהסופרת לא הוציאה ספרים נוספים. הספר ראה אור לפני כעשרים שנה! למה היא לא כתבה עוד?
יום ההולדת של הבת שלי יחול רק בעוד שלושה חודשים, אבל אני כבר יודעת מה תהיה המתנה שלי. הספר הזה.
31 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מלכה לוין
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
עברנו את פרעה, נעבור גם את שרון מוזס...
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
שרון מוזס זו אחת שמפציעה מפעם לפעם, זורקת משפט, שבו היא מעליבה מישהו, וחוזרת לנקות
את הצעצועים או לפוצץ קפצונים. מפעם לפעם היא גם כועסת שהספר עם הבלונים (של דן) וציפור ישנה, זוכים לביקורות אוהדות.
|
|
|
מלכה לוין
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
אוקי, יונתן, חני - תודה רבה.
סליחה על הבורות, אבל מי זו שרון מוזס?? |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
סקירה יפה לספר נפלא
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
אל תדאגי, אני אשלח אותה להתעלל בספר אחר החביב עליה, ספר הבלונים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
תיכף שרון מוזס תבוא. תזהרו.
|
|
|
יונתן בן
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצוינת, ספר נפלא.
|
|
|
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
יופי של סקירה..
|
31 הקוראים שאהבו את הביקורת
