קחו את מקגייוור. הוסיפו לו את ריצ'ר וחזקו במנה כפולה של CIA. הוסיפו קמצוץ של סופרמן וקורט שמשון הגיבור - והרי לכם מושג על קורט ג'נטרי, הגיבור בספר הזה. גריני אינו עוסק בגינוני עניות של תיאורי דמויות ומניעים. הוא פונה ישר לעיקר - פעילות בלתי פוסקת, מהעמוד הראשון עד לאחרון. הגיבור שלו עובר ב 303 עמודי הספר הרפתקאות שהיו יכולות להספיק לגיבורים פחות מחוננים לחיים שלמים: הוא מחסל המון משולהב בעירק המנסה לעשות שפטים בטייס אמריקאי שהופל, מחסל בהיותו פצוע ומותש צוות מחסלים מיומנים ולקינוח צונח (עם מצנח שאול שאינו מחובר לגופו, שימו לב) ממטוס ויוצא ללא פגע. הוא ממשיך בזה שהוא מחסל (מנטרל, היו אומרים אצלינו...) צוותים של רוצחים מיומנים שבאים ממוצאים שונים (גריני אינו גזען. הוא נותן הזדמנות לכולם) כשלחיסול כל צוות כזה מספיק לו עמוד ושליש.
כבר מזמן לא קראתי ספר כזה. הוא דומה לסרט פעולה - מלא תאורי קרבות-פציעות-רציחות עד כדי כך שאתה לא זוכר את מספר של הקורבנות. הוא מלא אינפורמציה שימושית על כלי נשק מודרניים - כולל שם היצרן, מהירות הירי, קוטר התחמושת ועוד פרטים שאני בטוחה שחסרו לכם ואם תקראו את הספר יסגרו לכם את הבור בהשכלה. בנוסף תלמדו עד כמה גוף האדם גמיש ומצליח להתגבר על דברים פעוטים כמו פצע יריה ברגל (כלום. הכדור נכנס ויצא באופן נקי, קצת דם וחבישה) חתכים בכפות הרגליים (קטן עלינו) מרפק שבור (אז מה?) מפרק כף יד נקוע (נו באמת! זה לא ימנע מקורט לירות ולהרוג) ופצע דקירה בבטן התחתונה, כולל דימום מאסיבי. אתם חושבים שכל הדברים הפעוטים האלה האטו את הגיבור? תחשבו שוב. הוא יוצא למסעות ארוכים - נוהג, הולך, רץ עם מטען כבד (כלי נשק, אלמנטרי.) ואפילו לא נאנח.
גיבורנו הוא איש טוב מבסיסו. נכון שהוא עובד כמחסל בשכר, אבל מקפיד לחסל רק את מי שמגיע לו. הוא לא פוגע בטובים. ואם הוא צריך להציל כמה טובים הוא יתייצב על פציעותיו למשימה. הוא כמעט לא צריך לישון, הארוחות שלו בסיסיות - המבורגר, נקניקייה. קפה. מה שאפשר לקנות בגרושים בכל קיוסק. אבל אם אין הוא יסתדר יופי בלי. ודבר חשוב ביותר - הוא לא רודף בצע! יש לו מספיק כסף לכל צרכיו. גיבור מושלם.
נהניתי מאד. אני מחכה לסרט.
















