ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 11 במרץ, 2016
ע"י שונא ספוילרים
ע"י שונא ספוילרים
ההתחלה די מאכזבת: הסופרת קופצת מדי פעם לעברו של אלכסנדר שזה תמוה מאוד. כאילו שכחה לציין את הפרטים בספר הראשון (פרש הברונזה) ועכשיו היא מוסיפה אותם. גם אם יש מידע חדש שהוסיפה - העובדה שזה קרה בעברו ושבינתיים ידוע לנו מצבו הנוכחי - מוציאה כל טעם לקרוא תוספות אלה. התוצאה היא שצריך לדלג על עמודים שלמים (כי ברור שכולם יקראו את הספר רק אחרי שקראו את פרש הברונזה). גם השימוש החוזר בחומר מהספר הראשון שבא כביכול להביא מחשבות או השוואות לכל מיני מצבים מהעבר - ממש מתיש. פשוט דילגתי. גם מוכרת הספרים בחנות סטימצקי סיפרה שדילגה על החומר המתיש והממוחזר הזה.
*** כמו בספר הראשון, אפשר היה להסתפק בספר דק בהרבה מ-600 העמודים ולחסוך הרבה עצים ביערות הגשם ***
יש גם חלקים בספר, שבהם המחברת קופצת הלוך ושוב, כל פרק, בין עלילות אלכסנדר וטטיאנה, כשאינם ביחד. הקפיצות האלה קוטעות את רצף העלילה. מתי סופרים ילמדו שקפיצות תזזיתיות כאלה, בין שני מוקדי עלילה, רק מעצבנת את הקורא הממוצע??? קבצו יחד כמה פרקים אודות כל מוקד וחיזרו אחרי כמה פרקים למוקד השני.
רק לקראת סוף הספר, העלילה ממש מתעוררת לחיים וזורמת. הערך המוסף היחיד של הספר: מעקב צמוד למדי אחרי האירועים ההיסטוריים בסיום מלחמת העולם השניה.
לדעתי - החמצה ענקית, כמו בספר הראשון בטרילוגיה. זהו. אין לי כבר כוח לספר השלישי בטרילוגיה. אולי ככה אציל כמה עצים מהשמדה...
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
