"תותחי נברון." ינסן פסק מדיבורו לרגע ארוך, אחר חזר על המילים באיטיות, ללא הבעה, כמי שמזכיר את שמו של אוייב עתיק ומטיל מורא. "תותחי נברון. הם חולשים על הכניסות הצפוניות של שתי התעלות. היינו יכולים להוציא את אלף ומאתיים האנשים מקרוס עוד הלילה – אילו יכולנו להשתיק את תותחי נברון" (עמוד 19).
הספר "תותחי נברון" מאת אליסטייר מקלין (הוצאת מ. מזרחי, 1957), מהווה אבן דרך בספרות המתח שלא נס ליחו גם כיום. מקלין שירת בצי הבריטי במלחמת העולם השנייה, ולאחר שחרורו התמחה בכתיבת ספרי פעולה ומתח על רקע המלחמה ההיא. ספר זה, השני שכתב, היה לאחד מן הספרים הידועים והפופולריים ביותר אודות המלחמה בכלל ושל מקלין בפרט. הספר, כמו כל ספריו של מקלין (שהתמחה בז'אנר זה), עוסק בקבוצת גברים קשוחים ומיומנים בתחומם, הנאלצים ליטול על עצמם משימה כמעט בלתי אפשרית על מנת להציל את חייהם של יותר מאלף חיילים. נראה כי הספר נכתב בהשראת מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה ופשיטות הקומנדו והחבלה שביצעו הכוחות המיוחדים הבריטים במהלך המערכה בצפון אפריקה, ובהן יחידת השירות האווירי המיוחד, יחידת קבוצת המדבר ארוכת הטווח (הנזכרת בספר בשמה) ויחידת שירות הסירות המיוחד של ג'ורג' ג'ליקו (הנזכר בספר בשמו). בהמשך לכך נראה שאת דמותו של גיבור הספר המפקד על קבוצת הפשיטה, מלורי שמו, יצר מקלין בהשראת לוטננט-קולונל דיוויד סטרלינג, האב המייסד של יחידת ה-SAS הבריטית במלחמת העולם השנייה. סטירלנג המכונה "מפקד הרפאים", היה בן אצולה סקוטי שעסק לפני המלחמה באימונים אינטנסיביים בטיפוס הרים בכדי להעפיל לפסגת האוורסט. עם פרוץ המלחמה היה סטרלינג קצין בכוח הקומנדו מספר-8. כאשר פורק הקומנדו, יזם את הקמת יחידת הפשיטה המדברית, היא "שירות האוויר המיוחד", על מנת לתקוף את בסיסי חיל האוויר הגרמני, אשר היו מצויים בעורפו של המערך הגרמני במדבר המערבי באזור לוב, תוניסיה ואלג'יר. היחידה הצליחה להשמיד במספר פשיטות יותר מ- 250 מטוסים וזרע הרס ברחבי מפקדות הצבא הגרמני.
עלילת הספר נפתחת כאשר קפטן ג'נסן, איש הצי המלכותי ומנהלת המבצעים המיוחדים, מגייס לשירותו את הקפטן (סרן) קיית מלורי "מיחידת-המדבר ארוכת הטווח" (עמודים 10-11). ג'נסן מספר למלורי, כי האי היווני קרוס ובו חיל מצב בריטי, עומד להיכבש על ידי הצבא הגרמני. "קרוס לא תחזיק מעמד יותר מיומיים" (עמוד 17). הגישה הימית לאי נשמרת בידי עמדת סוללת תותחים באי נברון החולשת על התעלה המוליכה לאי ומונעת מעבר ספינות. חיל המצב לכוד בלא תקווה לחילוץ. ג'נסן מטיל על מלורי וביל יחידת פשיטה בריטית, שחבריה מתמחים בלוחמת קומנדו וחבלה, למשימה קשה ומורכבת במיוחדת, על גבול הבלתי אפשרית – השמדתם של התותחים. כאשר מלורי מפקפק בכישוריו עונה לו ג'נסן שהוא נבחר במיוחד משום שהוא "מדבר יוונית כיווני. אתה מדבר גרמנית כגרמני. חבלן מוכשר, מארגן ממדרגה ראשונה, ומאחוריך שמונה עשרה חודשים ללא פגיעה בהרים הלבנים של כרתים – הוכחה משכנעת ליכולתך להתקיים בשטח אויב" (עמוד 20). מלורי מוסיף ומתעקש כי במנהלת המבצעים המיוחדים ישנו יותר מקצין אחד בעל סט תכונות שכזה ואז מנחית ג'נסן את המכשול האמיתי של המשימה -הכוח הפושט יחדור מן החוף הדרומי של האי שהינו מצוק תלול שאינו ניתן להעפלה. בשל מכשול בלתי עביר זה נדרש אדם בעל יכולות מרשימות בטיפוס הרים ו"מי לא שמע על קיית מלורי בימים הטובים שלפני המלחמה? איש ההרים הטוב ביותר, טפסן הסלעים הגדול ביותר שנתנה ניו זילנד אי פעם, כלומר טפסן ההרים הטוב בעולם. האדם הזבוב, המטפס על הבלתי ניתן להעפלה, העולה על סלעים אנכיים ועל צוקים תלולים" (עמוד 21).
בקבוצת הפשיטה חברים גם רב"ט דסטי מילר האמריקני, חבלן מומחה ש"פעל במסגרת כוח מחץ ארוך טווח מאחורי קווי האויב בלוב" (עמוד 28), קולונל אנדריאה סטברוס היווני ששירת בעבר בצבא יוון ולאחר מכן בקומנדו הבריטי, לוטננט אנדי סטיבנס, איש הצי המלכותי ומטפס הרים מומחה, וקייסי בראון ש"נחשב ללוחם גרילה ממדרגה ראשונה; כמשוחרר יחידת הצי המיוחדת" (עמוד 29). צוות הכוחות המיוחדים מפליג לדרום האי נברון. כשהם נתקלים בספינת סיור של הקריגסמרינה (הצי הגרמני) אין להם ברירה אלא להילחם, ומתברר כי מדובר בקבוצת מחץ של ממש.
"בזהירות, בקרירות ובדייקנות, מבלי לכוון ומבעד לקפלי המעיל והמפרש גם יחד, ירה מלורי בלבו של מקלען השפנדאו, סובב את הברן לאחור וראה את הזקיף שליד התורן צונח ומת, כשמחצית חזהו שסוע מכדוריה של מכונת היריה. אולם בעוד האיש המת ניצב על רגליו, ובטרם נפל על הסיפון התרחשו ארבעה דברים בעת ובעונה אחת. קייסי בראון תפס את אקדחו האוטומטי של מילר, המצויד במשתיק קול, שהיה מוצנע מתחת למשתיק הכדורי. הוא לחץ על ההדק ארבע פעמים, ברצונו להיות בטוח; המקלען האחורי גחן בעייפות מעל לחצובתו, כשאצבעותיו המתות לופתות את הניצרה. מילר משך המצית הכימי בן שלוש השניות בצבת שבידו, והשליך את תיבת הפח לתוך חדר המכונות של האויב. סטיבנס הטיל את הרימון לחדר ההגה שמנגד, ואנדריאה, שהושיט את ידיו במהירות ובדייקנות של קוברה מזנקת, קרב את ראשי שני נושאי השמייסרים זה אל זה וניפצם בכוח אדיר. אחר השתטחו חמשת האנשים על הסיפון, בשעה שהקאיק עלה באש, בתמרות עשן ושברים מועפים לכל עבר" (עמוד 59).
אולם לאחר שהם מעפילים במצוק האימתני מוטל עליהם לחדור ללב מערך האויב השמור והמבוצר שהקים הצבא הגרמני באי בכדי להגיע לעמדות התותחים ולפוצצם. כל מה שיכול להשתבש והלוחמים נותרים מנותקים באי חסרי אמצעים וכאן העלילה מתחילה להסתבך באמת. בדיוק בגלל הדברים האלה אני אוהב את הספרים והסרטים בסגנון זה על מלחמת העולם השנייה, כאשר הטכנולוגיה הייתה נמוכה יחסית ברמתה והלוחמים היו חייבים להיות ברמת חיילות גבוהה (ולהפגין מיומנות גבוהה בקליעה, כושר קרבי, שדאות וניווט), איתנות וכוח רצון, ובקיצור להסתדר כשהם פועלים במנותק מכוחות סיוע, תגבורת ואספקה. מדובר בספר משובח, וניכר כי מקלן לא ויתר על הכתיבה האיכותית אף שמדובר בספר מתח ופעולה. קלסיקה של ספרות המלחמה. יתרה מזו, כמי שקרא אותו גם בשפת המקור אני מעיד שתרגומו של מרון אוריאל נהיר וקולח ובעברית עשירה. כייף של חווית קריאה שנשארת גם אחר כך. מומלץ בחום!!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
