ביקורת ספרותית על תותחי נברון מאת אליסטר מקלין
ספר מעולה

---

"תותחי נברון. הם חולשים על הכניסות הצפוניות של שתי התעלות. היינו יכולים להוציא את אלף ומאתיים האנשים מקרוס עוד הלילה – אילו יכולנו להשתיק את תותחי נברון" (עמוד 19).

הספר "תותחי נברון" מאת אליסטייר מקלין (הוצאת מ. מזרחי, 1957), מהווה אבן דרך בספרות המתח שלא נס לחו גם כיום. מקלין שירת בצי הבריטי במלחמת העולם השנייה, ולאחר שחרורו התמחה בכתיבת ספרי פעולה ומתח על רקע המלחמה ההיא.

ספרו הראשון (ואולי הטוב ביותר) היה הרומן המלחמתי "הסיירת יוליסס", שבו תיאר את מסעה של סיירת בצי הבריטי שליוותה שיירות אספקה למורמנסק, במאבק המכריע על דרכי האספקה בים הצפוני לברית העצמות המנותקת בכדי להעביר הספקה וציוד לצבא האדום הלוחם ברחבי רוסיה כנגד הצבא הגרמני. ניסיונו הקרבי של מקלין כמלח בצי הבריטי במלחמה זו ניכר בכל עמוד ועמוד. מקלין כתב כמי שידע על מה הוא מדבר. ספר זה, השני שכתב, היה לאחד מן הספרים הידועים והפופולריים ביותר אודות המלחמה בכלל ושל מקלין בפרט.

הספר, כמו כל ספריו של מקלין (שהתמחה בז׳אנר זה), עסק בקבוצת גברים קשוחים ומיומנים בתחומם, שנדרשים לבצע משימה בלתי־אפשרית על מנת להציל את חייהם של רבים. נראה כי הספר נכתב בהשראת מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה ופשיטות הקומנדו והחבלה שביצעו הכוחות המיוחדים הבריטים במהלך המערכה בצפון אפריקה, ובהן מנהלת המבצעים המיוחדים (ה־SOE), יחידת השירות האווירי המיוחד (ה־SAS), יחידת־המדבר ארוכת הטווח (ה־LRDG) ויחידת שירות הסירות המיוחד (ה־SBS).

בהמשך לכך נראה שאת דמותו של גיבור הספר המפקד על קבוצת הפשיטה, מלורי שמו, יצר מקלין בהשראת לוטננט־קולונל דיוויד סטרלינג. סטירלנג שכונה "מפקד הרפאים", היה בן אצולה סקוטי שעסק לפני המלחמה באימונים אינטנסיביים בטיפוס הרים בכדי להעפיל לפסגת האוורסט. עם פרוץ המלחמה שירת כקצין בכוח הקומנדו מספר 8. כאשר פורק הקומנדו, יזם את הקמת יחידת ה־SAS על מנת לפשוט על בסיסי חיל האוויר הגרמני, אשר היו מצויים בעורפו של המערך הגרמני במדבר המערבי באזור לוב, תוניסיה ואלג׳יר. היחידה הצליחה להשמיד יותר מ־250 מטוסים וזרעה הרס ברחבי מפקדות הצבא הגרמני.

עלילת הספר נפתחת בשנת 1943, כאשר קפטן ג׳יימס ינסן, איש הצי המלכותי ומנהלת המבצעים המיוחדים, גייס לשירותו את הקפטן (סרן) קיית מלורי "מיחידת־המדבר ארוכת הטווח" (עמודים 11-10). הגרמנים, אמר ינסן, עומדים לכבוש את האי היווני קרוס ובו חיל מצב בריטי שמנה 1,200 חיילים. "קרוס לא תחזיק מעמד יותר מיומיים" (עמוד 17).

הגישה הימית לאי נשמרת בידי סוללת תותחים באי נברון החולשת על התעלה המוליכה לאי ומונעת מעבר ספינות. חיל המצב לכוד בלא תקווה לחילוץ. תותחי נברון, חזר ואמר ינסן בתדריך, "כמי שמזכיר את שמו של אוייב עתיק ומטיל מורא" (עמוד 19), מונעים כל אפשרות של חילוץ ויש להשמידם. למשימה נשלחת יחידת פשיטה בריטית, שחבריה מתמחים בלוחמת קומנדו וחבלה. על מלורי הוטל לפקד עליה.

כאמור, נראה כי דמותו של מלורי עוצבה בהשראת סטרלינג. את שירותו במלחמה החל בתור "לוטננט קישור חדש בבריגדה האנזקית" (עמוד 75), אך עד מהרה עבר לשרת בכוחות המיוחדים ופעל במדבר המערבי ובזירות נוספות. "מלורי, שפעמיים נמנע ממנו לרוע המזל להפתיע את רומל במפקדתו במדבר" (עמוד 55), כונה אף הוא, כמו סטרלינג, בשם רוח רפאים.

"אתה מדבר יוונית כיווני. אתה מדבר גרמנית כגרמני. חבלן מוכשר, מארגן ממדרגה ראשונה, ומאחוריך שמונה עשרה חודשים ללא פגיעה בהרים הלבנים של כרתים – הוכחה משכנעת ליכולתך להתקיים בשטח אויב" (עמוד 20), הסביר ינסן. לכן בחר בו למשימה.

אך היתה לבחירה בו גם סיבה נוספת – הכוח הפושט יפליג לאי על גבי סירת דיג ואז עליו להעפיל במצוק תלול בצדו הדרומי שנחשב לבלתי־ניתן לטיפוס. כאן מגיע כישרונו הייחודי של מלורי שהפך אותו לייחודי בין אנשי המבצעים. שכן, "מי לא שמע על קיית מלורי בימים הטובים שלפני המלחמה? איש ההרים הטוב ביותר, טפסן הסלעים הגדול ביותר שנתנה ניו זילנד אי פעם, כלומר טפסן ההרים הטוב בעולם. האדם הזבוב, המטפס על הבלתי ניתן להעפלה, העולה על סלעים אנכיים ועל צוקים תלולים" (עמוד 21), שאל ינסן.

בקבוצת הפשיטה חברים גם רב"ט דסטי מילר האמריקני, חבלן מומחה אשר "פעל במסגרת כוח מחץ ארוך טווח מאחורי קווי האויב בלוב" (עמוד 28), קולונל אנדריאה סטברוס היווני רוצח קטלני ומיומן בסכין וברובה צלפים ששירת בעבר בצבא יוון ולאחר מכן בקומנדו הבריטי, לוטננט אנדי סטיבנס, איש הצי המלכותי ומטפס הרים מומחה, וקייסי בראון ש"נחשב ללוחם גרילה ממדרגה ראשונה; כמשוחרר יחידת הצי המיוחדת" (עמוד 29).

בניגוד למרבית חברי הקבוצה, סטיבנס הוא חסר ניסיון מבצעי ונבחר למשימה בשל מיומנותו כספן (ועליו הוטל להשיט את סירת הדיג לאי) וכגיבוי למלורי כמטפס הרים. בשל כך הפגין, במהלך ההפלגה, חוסר נוחו מהאפשרות שהצוות יידרש להרוג באויב. "לוטננט, מטרתה של מלחמה מוצלחה היא להביא את היריב לידי כך, שמצבו יהיה גרוע משלנו. אם לא נהרוג אותם, יהרגו הם אותנו. הם ישקעו או אנחנו – ועמנו אלף איש בקרוס. הדבר פשוט עד כדי כך, לוטננט. אין זו אפילו שאלה של מצפון" (עמוד 55), הסביר מלורי. סטיבנס, הפנים את המסר.

צוות הכוחות המיוחדים הפליג לדרום האי נברון ושם העפיל במצוק האימתני. אמנם מלורי עמד באתגר והצוות הגיע לפסגה, אך לא בלי מחיר. לוטננט סטיבנס נפצע אנושות. שם למד, הפעם מפי אנדריאה, שיעור על פחד:

"אין בעולם אנשים אמיצים ואנשים פחדנים, בני. יש רק אנשים אמיצים. להיוולד, לחיות, למות – כל אלה דורשים אומץ רב. כולנו גבורים, וכולנו מפחדים. האיש הנקרא בפי העולם גבור, הוא גבור, אך מפחד הוא ככל השאר. ההבדל הוא בכך, שהוא גבור בחמש דקות יותר או לפרקים עשר דקות, או עשרים דקות – או הזמן הדרוש לאיש חולה, שותת דם ומפחד, לטפס על צוק" (עמוד 123).

באחד הקטעים המותחים בספר נמלט צוות הקומנדו מפני חיילי הקורפוס האלפיני של הוורמאכט שרדפו אחריהם. לבסוף נערך הכוח במארב בהרים. מלורי חילק מטרות לאנשיו ואז אמר, "יפה. פיגעו בהם!" (עמוד 212) דבריו נבלעו ברעש היריות. "ארבעת מכונות היריה שברשותם – שני ברנים ושני שמייסרים בני 9 מ"מ – לא הפכו זאת לקרב, אלא לטבח ללא רחמים. הדמויות חסרות המגן על המדרון שמתחת, שהיו עדיין מאובנות מחוסר הבנה, קפצו, הסתחררו וצנחו כבובות בידי יוצרן המטורף" (עמוד 213).

לאחר מרדף זה נדרש הצוות לחדור ללב מערך האויב השמור והמבוצר שהקים הצבא הגרמני באי בכדי להגיע לעמדות התותחים ולפוצצם. כל מה שיכול להשתבש – השתבש והלוחמים נותרים מנותקים באי חסרי אמצעים וכאן העלילה מתחילה להסתבך באמת. וכל העת, ניכר כי מלורי המתכנן המחושב וקר־הרוח מקדים את האירועים ורק עושה התאמות בתכניתו נוכח השינויים.

תמיד אהבתי את הספרים והסרטים בסגנון זה על מלחמת העולם השנייה, כאשר הטכנולוגיה היתה מתקדמת פחות והלוחמים נדרשו לרמת חיילות גבוהה (ולהפגין מיומנות גבוהה בקליעה, כושר קרבי, שדאות וניווט), איתנות וכוח רצון, ובקיצור להסתדר כשהם פועלים במנותק מכוחות סיוע, תגבורת ואספקה.

אגב, בשנת 1961 הופק על־פי הספר סרט קולנוע שביים ג'ון לי תומפסון, ובו כיכבו גרגורי פק כמלורי, אנתוני קווין כאנדריאה המתנקש היווני (שלוש שנים לפני שנתפרסם כשגילם את זורבה היווני), ודייוויד ניבן כמילר החבלן המיומן. הסרט זכה בשני פרסי גלובוס הזהב, לסרט הדרמטי הטוב ביותר ולפסקול המקורי הטוב ביותר, וכן בפרס אוסקר עבור האפקטים המיוחדים.

מדובר בספר משובח, עם עומק ותפניות רבות, שקשה להניח מן היד. למעשה, בספר מיסד מקלין את הנוסחה לפיה כותבים ספרים על כוחות קומנדו שנשלחים למשימות בלתי־אפשריות. ואיזו נוסחה נהדרת הוא מצא.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על תותחי נברון