זהו רומן אשר בא לתאר את יחסי הגומלין בין חופש המחשבה, היצירה והביטוי ובין השלטון הסובייטי בשנות ה-60. דרך גיבוריו הוא מביע את דעותיו לגבי השלטון והיצירה (שירה ואומנות).
הספר עוסק בשלושה גיבורים ראשיים, פינקלמייר , משורר יהודי, טיפוס מתבודד , ידידו ניקולסקי , "מהנדס" , גבר נאה, וליאופולד מיכאלוביץ , חוקר אומנות העובד למחייתו כמלצר, בעל דעות עצמאיות על האומנות ותפקידיה. דעותיו נוגדות למשטר והם מביימים נגדו משפט שפל.
הרומן עצמו מתואר כתמונות, תמונות, המשלבים לעתים ציטוטי שירה, הגיגים של יוצרים , סופרים, בבריה"מ של שנות ה60. האווירה מורגשת היטב, חידש עבורי את המשמעות לחיות תחת שלטון סובייטי בשנות ה60. לא פשוט, השליטה על המחשבה וחופש היצירה והביטוי. ההלשנות של השכנים לשלטונות. הזכות לדיור ומגורים בבניין אינם דבר מובן מאליו, חייב לקבל רשיון/ תעודה מהשלטונות המתירים מגורים בעיר כזו או אחרת. פילנקלמייר וניקולסקי מאוהבים באותה אישה. ייסוריהם, ויצריהם מתוארים בעדינות מסוימת ברומן.
הרומן אינו חף מפגמים, קיים ערב רב של דמויות, לאחר סיום קריאת השליש הראשון הרגשתי שנוצר לי סלט בדמויות. כמובן שהסתדר בהמשך. אין עומק לכל הדמויות, גם מערכת היחסים בין הדמויות רדודה.
ההנאה בקריאת הספר הייתה כמו בגלים, היו רגעים אשר נהניתי מאוד, והיו רגעים שבהם הרגשתי שהדם אוזל לי מהפנים. מיובשת.
הרומן הותיר בי משקע ובכך כבר עשה את שלו. לגבי הדרוג אני חלוקה, בין שלושה לארבעה כוכבים.










![ענוג הוא הלילה [מחודש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/966157.jpg)

![אחרי עשרים שנה [מהדורת 2005 / ספריה לעם - קלאסיקה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/4803.jpg)





![ולא נותר אף אחד [מהדורת 2018]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers99/991642.jpg)