אריה אבנרי בלתי נלאה כדרכו, לא עושה הנחות לאף דמות. סקירת עומק מהממת של 15 שנות ליכוד ממהפך 1977 ועד רבין ב1992.
הספר נולד לפני, אך עדיין הקריאה בו מעוררת כ"כ הכירות והזדהות:(

ברברה מבטיחה לנו ספר היסטוריה - סקירה רחבה של העולם לפני מלחמת העולם השנייה. אך במקום זאת אנחנו מקבלים משהו אחר לגמרי, והשמהו הזה מדהים!
בספר היא בוחרת בכל פרק מדינה משמעותית אחרת, ובוחרת לתאר תנועה אחת או אדם אחת דרך כתיבה עיתונאית מרתקת. לפעמים היא בחרה בפרסונה שולית, שאפילו "בהיכל התהילה" הויקפדאי לא זכתה להנצחה, אבל היא מעירה אותה לחיים בצורה כ"כ צבעונית ומדויקת שהספר מרגיש כמו מסע אמיתי בזמן.

ביוגרפיה מענגת, כשסופר כותב על סופר שהוא האלטר אגו שלו אנחנו מקבלים הרבה יותר מתיאור.

הפוגה מרעננת ומוצלחת מהחיים. לא שווה חיפוש בנירות, אבל בהחלט ספר לקחת לחופשה.

מלחמה ושלום של דורינו.

למה אין יותר כוכבים??!

אם אלבר קאמי היה כותב את 'המיתוס של סיזיפוס' היום, בוודאות שמו של קשוע היה זוכה לאזכורים נשנים בספרו.
הספר אינו חף מחסרונות, אך בכמה דפים הוא מחזיק בשבריריות בטוחה, בכנות ובמודעות עצמית, את מורכבותו של הקונפליקט הערבי-ישראלי.
בקיצור, כדאי וחשוב לקרוא.

ספר פשוט מעולה. מעורר חשיבה מחודשת ומפוקחת על פשע והשיטות שנוקטת החברה המודרנית ע"מ להתמודד איתו.
נוסף הספר מעיד על גדלותו של טרומן קפוטה, שהוציא תחת ידיו שתי יצירות כ"כ שונות אחת מהשניה וכל אחת פנינה איכותית בז'אנר שלה.