• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
תרופת המוות

תרופת המוות

מאת ג'יימס דשנר

הביקורת של Braveheart

תמונה של Braveheart
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
תרופת המוות

תרופת המוות

מאת ג'יימס דשנר

הביקורת של Braveheart

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Braveheart
הוצאה לאור:הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה:2015
סדרה:הרץ במבוך #3
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
Tobby
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 7 שנים

“שולי רנד כתב פעם: "משנלכדת ברשת, עכשיו פרפר בה להנאתך." אז תומאס נלכד ברשת. וגם ניוט וגם מינהו וגם”

3/14
ביקורות על תרופת המוות
הבאה
fangirl
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•2 דקות קריאה

תרופת המוות הוא הספר השלישי והאחרון בסדרת הרץ במבוך, הוא בהחלט עונה על הציפיות של ספר סיום, והוא סוגר את הסדרה בצורה מעולה. הסיפור ממשיך בעצם מהיכן שהוא הפסיק בספר הקודם ממש כמו בסדרת מתח מעולה, והוא ממשיך לספר את הקורות של הגיבורים בעולם פוסט אפוקליפטי שהאנושות נמצאת בו במבחן לחיים ולמוות.
דשנר כותב חזק - כמו בעיטה בבטן, הוא לא מוותר על התיאורים הנוראיים של פוסט אפוקליזם ונותן הרגשה של מועקה עמוקה ורגשות חיבור חזקים לדמויות במצב של עולם חרב. וכמו בסדרה ממש ממש מותחת, אתה ממש מת לדעת כבר מה קורה בפרקים הבאים. דשנר כותב פרקים קצרים, עם מתח בסוף כל פרק, ואתה יוצא עם התחושה שאם תעזוב את הספר מהיד אתה הולך להפסיד משהו. וזה פשוט ת-ע-נ-ו-ג צרוף.
הדמויות של דשנר ממשיכות עם העומק שלהם, עם ההתלבטויות שלהם, וכל אחת עם ההתמודדויות שלה והכל מצליח להיות כתוב דרך עיניו של תומס הגיבור של העלילה וזה ממש מוצלח. הסצנות המדממות של דשנר בהחלט מתאימות למסך ואולי זו הסיבה שהספרים הללו מצליחים גם בקולנוע. בעולם פוסט אפוקליפטי מלא בקוקואים (למה לא לקרוא להם פשוט זומבים, וזהו...) כל הסצנות פשוט מצטלמות היטב. ואפילו הקשקושים הרומנטיים של תומס וחוסר ההחלטיות של הדמות שלו לא הצליחו להפסיד מהספר הזה את התענוג שבקריאה.
אני לא בטוח שמתאים לנוער אבל זו כבר לא הבעיה שלי...
תהנו...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של לוּנה
לוּנה
תמונה של תולעת ספרים
תולעת ספרים
תמונה של מרינה
מרינה
תמונה של SHIRA
SHIRA
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של michalro
michalro
תמונה של גלית
גלית
תמונה של asheriko
asheriko
11קוראים|גיל ממוצע40|73%נשים

על המבקר

תמונה של Braveheart

Braveheart

ותיקעורך
חבר מזה 15 שנים
350 ביקורות•23 נבחרות•2,833 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•קומיקס
תמונה של Braveheart
Braveheart
ותיקעורך
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות350
ביקורות נבחרות23
לייקים שקיבל2,833
דירוג ממוצע4.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה188ספרות מתורגמת32קומיקס16

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של Braveheart

קורות קונאן הברברי

קורות קונאן הברברי

רוברט א. הווארד

איזה כיף שיש שבת ארוכה כל כך שאפשר בניחותא לשכב על הספה ולקרוא על עולמות רחוקים ומופלאים.
זהו קובץ סיפורים על קונאן הברברי מיועדים למבוגרים שמספרים כל מיני אפיזודות שהתרחשו בחייו של קונאן. הסיפורים אינם עוקבים ונבחרו לקובץ זה בגלל אהבתו של העורך אליהם ולא בגלל חיבור כלשהו בינהם מה שלא הפריע בכלל להנות מכל אחד מהם בנפרד. הסיפורים שנאספו הם סיפורי הרפתקאות פנטסטיים שמציגים כל מיני צדדים באישיותו של קונאן, והם כתובים במיוחד למבוגרים בצורה ברוטלית, כוחנית, מינית וחושנית ועם מלא דם וקרביים מתעופיים באוויר, כמו כאילו זה סרט זוועתון דרגה ז', אבל יש בזה משהו שמרגיש יותר אותנטי לתקופה, וזה לדעתי היה חזק הרבה יותר.
הסיפורים של קונאן הם בין הסיפורים הקדומים של עולמות הפנטזיה המודרנית ויש בהם כל כך הרבה דמיונות לכל מיני סיפורים אחרים ולדמויות אחרות שברור שיש כאן איזה מקור קדום לכל מיני עולמות פנטזיה מהדורות האחרונים, וזה היה מגניב לחזור לאחור לאחד המקורות המשפיעים על הפנטזיה שלנו היום.
אהבתי מאוד את הדמות של קונאן בסיפורים חוץ מהקטע של חוסר ההתייחסות שלו לאחרים, הוא בעצם אגואיסט נרקיססיט וזה משתקף מאוד בפועלו לאורך כל הסיפורים, וזה דווקא מוסיף אמיתות לדמותו כמו המלכים הקדומים לאורך הדורות.
בכל מקרה, לא לבעלי לב חלש, למבוגרים בלבד!
תהנו...

לפני חודש•
★★★★★
•Braveheart
אלמוות בע"מ

אלמוות בע"מ

רוברט שקלי

ספר מעורר מחשבה על המין האנושי ובכלל! הספר הזה בעיני עונה על הגדרת "מדע בדיוני טהור" יש בו את האלמנט של העתיד, עם ההתקדמות הטכנולוגית, ויש בו את השאלות על האנושות שמלוות את ספרות המד"ב לאורך הדורות, ויש בו גם תפיסות תרבותיות מתקדמות על דת, פוליטיקה, שימוש בטכנולוגיה, ועוד...
הסיפור נכתב בסוף שנות ה50' של המאה ה20' והוא מספר על תחילת שנות ה20' של המאה ה22', וזה פער די רציני ששקלי הצליח להתגבר עליו בהרבה חלקים אבל לא בכל, יש דברים שהוא פשוט לא הצליח לדמיין שישתנו, כמו שימוש בנייר כפלט ממוחשב, או שימוש בביטויים מתקופתו שקצת אבד עליהם הכלח. אבל בפער השנים יש כאן יצירה מעולה, עם ניצוץ של גאונות של לראות את החיים מאתיים שנים מאוחר יותר בציר הזמן, וזה היה פשוט תענוג לקרוא.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של אדם משנות ה50' שמוחו קופץ בזמן קדימה אל המאה ה22', והוא נאלץ להתמודד עם שאלות ומחשבות שונות, עם תרבות ותקשורת שונה, עם גאדג'טים מטורפים ובעיקר עם תפיסות עולם אחרות לחלוטין ממה שהוא היה רגיל אליהן בחייו, עד שהוא מוצא שיש אנשים שמתרפקים על הנוסטלגיה ואליהם הוא יכול קצת להתחבר. העלילה היא רבגונית ברעיונותיה, היא מלאה בכל טוב של ההתפתחות האנושית, והתיאורים של שקלי נפלאים, וזה מותח, מרגש, מהנה, מעלה תהיות ומעורר מחשבות ושומר על מתח ונגיעות הומור עד לסוף.
תהנו...

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
אריק רקס

אריק רקס

קאזה קינגסלי

ספר מקסים ומרגש ופשוט מעולה שזכיתי להגיע עליו בתקופה האחרונה שבה אני עושה סריקה על ספרים ראשונים בסדרות שונות שמחכות לי על המדף כדי לראות אם אני רוצה לשמור אותן. אז את הסדרה הזו אני רוצה לקרוא! הספר הוא בפורמט קצת גדול ובכתב קצת גדול ויש בו גם איורים מקסימים בראשי הפרקים, וזה לכאורה מכוון אל נוער, אבל לשמחתי הסיפור אמנם מספר על נער צעיר אבל ממש ובכלל לא מכוון אל נוער בלבד, וזה הכיף שלי בתור קורא פנטזיה מבוגר שיש סופרים שמצליחים להעביר את הסיפור בצורה שמתאימה גם וגם, וזה פשוט תענוג.
העלילה עוקבת אחרי נער צעיר בשם אריק רקס שהוא יתום מהוריו וגדל אצל דודתו שמנסה בכל כוחה שלא לחשוף אותו לעברו ואל העולם הקסום שממנו הוא הגיע. אבל אריק מסתבך מלא בצרות ויש לו גם סיטואציות בהם הוא נכנס כמו לאמוק ועושה דברים מוזרים ולא נעימים אבל גם עוזר בזכות זה לאחרים. אריק לא מצליח לכבוש את כוחותיו ובגלל זה גם מסתבך כל הזמן בצרות בלי קשר ליכולות שלו. עד שיום אחד הוא מגלה מעבר קסום אל מתחת לאדמה ובעזרת חברים חדשים הוא נאלץ להתמודד עם מלא אתגרים מוזרים וקסומים בעולם מוזר וקסום.
קינגסלי כותבת נהדר, היא בוראת עולם קסום, מפתיע ומרגש שמשלב המון איכויות מעולמות פנטזיה אחרים אבל גם בעל ייחודיות משלו בכל מיני תכונות של קסם וזה תענוג לקרוא ולדמיין את העולם שהיא בראה. יש כמה נקודות דמיון לספרים כמו הארי פוטר וכדומה, אבל מרגיש לי שהסדרה הזו יותר בוגרת ויותר פנטסטית ובתור אחד שפחות התחבר להארי פוטר, מצאתי כאן עומק והנאה הרבה יותר מאשר שם וזה היה כיף.
תהנו...

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
לרובוטים אין זנב

לרובוטים אין זנב

הנרי קאטנר

ואוו, אליפות של ספר ולא יאומן שהוא נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. פשוט מד"ב גאוני.
הספר הוא בעצם אנתולוגיה של סיפורים קצרים על ממציא גאון בשם גאלגר שברגיל שלו הוא דווקא לא כל כך מוכשר, כי הוא כל הזמן מעכב את עצמו, אבל כשהוא שותה ופתוח את התת מודע שלו לאפשרויות חדשות הוא מגלה שהוא ממציא גאון שיכול לפתור כל בעיה פרקטית שעומדת לפתחו. בכל סיפור מגיעים את גלאגר אנשים שמבקשים ממנו לעזור להם בבעיותיהם שימציא להם משהו שיפתור להם את הצורך שלהם והוא כל הזמן מסתבך עם כל מיני אנשים מפוקפקים, אנשי שיטור בין כוכביים, בעלי תאגידים מרושעים ועם רובוט נרקיסיסטי שהוא בנה בעצמו למטרה לא ברורה.
הכתיבה של קאטנר מצויינת, היא צופה הרחק אל העתיד אל מעבר לימינו, ומשוחחת עם הקוראים בביטויים מד"ביים מדהימים, וכל הכבוד לתרגום הנהדר של מוהל על העבודה וההתאמה לעברית מודרנית. הסיפור כתוב למבוגרים, הוא מספר על תעלומות שונות ומשונות כולל רצח, עם הומור שחור, צחוק על פגמים אנושיים שהם ממש לא פוליטיקלי קורקט בימינו, וכלה בשתייה ושכרות ללא הגבלה. התפאורה בספר נהדרת, עם עולם עתידני מאחורי הקלעים, ועם ביטויים מורכבים מכל מיני תחומים אנושיים ששייכים לעתיד אחר ומשונה.
ממש נהניתי מהקריאה של הספר, רק שהוא לא ממש זורם מסיפור לסיפור, כי הם לא בדיוק מחוברים האחד לשני, למרות שיש בינהם קשר כרונולוגי. יש בו קצת מהסגנון של מדריך הטרמפיסט, קצת מטרי פראצ'ט והשטויות שלו, וקצת מאנגרואידים וכבשים חשמליות, אז היה תענוג לחובב מד"ב שכמותי.
תודה לאלי וינשוף ספרים על ההוצאה ועל הפרסום של הספר המגניב הזה.
תהנו...

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
צבע הכשף - מהדורת 1997

צבע הכשף - מהדורת 1997

טרי פראצ'ט

כשהייתי נער היה מבצע בצומת ספרים על כמה ספרי פנטזיה ב10-15 שקלים, ורכשתי בזמנו את הספר השלישי בסדרה של עולם הדיסק, ואני זוכר עד היום כמה הפתיעו אותי הדמות המטורפת של המוות בספר. ולקח לי המון שנים להשלים את הסדרה כולה בעברית, ורק עכשיו הגעתי להתחיל לקרוא אותה.
הספר הראשון ביקום של עולם הדיסק מציג בתחילתו את היסודות עליהם מושתת העולם - תרתי משמע - גם יסודות הקסם והמשילות, אבל גם את המבנה הפיסי של היקום ובמיוחד את הדמות של אטואן הצב הגדול שעל גבו עומדים ארבעה פילים שמסמנים את ארבע קוחות השמים ועל גביהם מונח דיסק העולם עם חוקיות משלו. פשוט מטורף ומטורלל על כל הראש!!!
הסיפור עוקב אחרי כמה דמויות במקביל, כשאחת מהן הוא קוסם שבעצם לא סיים את הכשרתו כקוסם, אבל לחש קסם יחיד ומיוחד במינו נשאב אל תוך מוחו בלי ידיעתו, ועל כן הוא מוגדר כקוסם החזק והמסוכן ביותר בעולם (למרות שהוא בעצם לא יודע בכלל לעשות קסמים) והוא הופך להיות מלווה תיירים באיזו עיר קטנה, עד שיום אחד הוא פוגש בתייר עשיר ביותר מממלכה עשירה והוא נמשך אל הכסף שלו ומלווה אותו לכל מקום בסיורו בעולם הדיסק ובהרפתקאותיהם המגניבות עם מתגלגלים לכל מיני דברים מוזרים ביותר בעולם עצמו.
הספר נכתב בצורה מטורפת על ידי סר טרי פראצ'ט שכותב כמו פסיכי, אבל אחרי שמתרגלים לצורה הזו של הכתיבה (לא שבאמת אפשר להתרגל אליה) אפשר למצוא איזהו זיק של היגיון בתוך הכאוס המילתי.
בקיצור, למשוגעי דבר... ואני כמובן ממשיך לספר הבא...
תהנו...

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
העיר והכוכבים

העיר והכוכבים

ארתור סי.קלארק

אחד מספרי המד"ב המיוחדים שקראתי, הוא מיוחד בכך שהוא מספר על העתיד הכל כך רחוק שפשוט מדהים איך קלארק לוקח את הקורא קדימה בזמן ומייצר משהו כל כך מורכב ושלם. הסיפור עוקב אחר אדם צעיר שהחיים (1000 שנים) עוד לפניו, והוא חי בעיר היחידה שקיימת בעולם, והיא מושלמת ומספקת את כל הצרכים של האנושות. אבל משהו מפריע לאלווין, הוא לא יודע בדיוק מה והוא יוצא לחקור את זה, וגם את עצמו תוך כדי מסע התבגרות. הבעיה היא שהאנושות כבר מיליארדים של שנים לא השתנתה, אז מה פתאום אלווין ככה?
קלארק כותב מדהים, הוא מתאר את האנושות כמה מיליארדי שנים קדימה בזמן אחרי שכל הדברים שספרי המד"ב האחרים כבר דמיינו להם שהתרחשו והאנושות נמצאת במצב של התנוונות שוב, הסיפור נמצא בנקודת זמן כל כך רחוקה שקלארק בגדלותו ובכתיבה המדהימה שלו, נוגע בכל מיני נקודות שבכלל אין דרך לדמיין אותן והוא עושה את זה מדהים. התיאורים של קלארק נפלאים, גם תיאורי הרגש, וגם תיאורי הנופים והיצורים והעולמות, פשוט נפלא ומעורר מחשבות על החיים והיקום וכל השאר.
יש בספר הזה סצנות מטורפות ובלתי נשכחות, ודמויות מדהימות כל כך שהלוואי שהייתי יכול להכיר בעצמי ולראות את העתיד הזה במו עיני. זה היה מדהים אם מישהו כמו לוק בסון היה לוקח את זה והופך את זה לסרט אפי מד"בי משובח.
תהנו...

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
האש של ג'ינקס

האש של ג'ינקס

סייג' בלקווד

ואוו, ואוו, ועוד פעם ואוו, סיום מדהים לטרילוגיה נפלאה, על הילד שוליית הקוסם שמתבגר והופך להיות המאזין של היער הקסום על כל יצוריו ומשתמש בכוחו של היער כדי לנסות להציל את כל החיים בו. זו אמנם טרילוגיה אבל היא לא חוטאת בסימפטום הספר השני שהוא פחות טוב מהראשון, אלא להיפך, הסיפור רק מתגבר והופך להיות הרבה יותר מורכב מורבד ומלא כל טוב עולמות הפנטזיה. אני חושב שזה במיוחד בגלל שאין באמת הפסקה בין הראשון לשני ובין השני לשלישי, הם נכתבו ביחידה אחת ורק פוצלו לשלושה ספרים, וזה הפך את החיבורים ביניהם למושלמים.
בלקווד עושה כאן משהו נפלא, היא לוקחת אלמנטים מכל מיני עולמות ומחברת אותם בכתיבת אומנית מופלאה עם המון חיבורים והקשרים לעולמות הפנטזיה הכי טובים כמו טולקין, רומח, פייסט ועוד, וזה הופך את הקריאה המדהימה הזו למופלאה ברמות של "לא רוצה להניח את הספר מהיד", ועוד לחשוב שהוא התחיל בתור ספר נוער בשבילי שסתם "חיכה לי על המדף". איזה תענוג!!!
קצת קשה לכתוב על ספר שלישי בסדרה בלי לעשות ספויילרים ולכן רק אומר שהסיפור הופך להיות הרבה יותר בוגר לאורך הספרים, וביחד עם התבגרותו של ג'ינקס והסובבים אותו, הוא גם מקבל יותר כוח, גם מתלבט בדברים בוגרים יותר, וגם נכנסים לעולם שלו אלנטים של עולם המבוגרים (כמו אהבה, רצח, קנאה, תחרות, תככים, פוליטיקה ועוד) ועם הספר הראשון היה מותאם לנוער צעיר, הספר השלישי הוא לגמרי בוגר ולא מתאים לנוער צעיר יותר.
ועוד נקודה אחרונה, היא הסגירה של הסיפור שנעשת במלאכת מחשבת מופלאה.
תהנו...

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
הקסם של ג'ינקס

הקסם של ג'ינקס

סייג' בלקווד

הספר השני והמעולה של ג'ינקס ממשיך את הסיפור מהנקודה בה הספר הראשון מסיים וזה מרגיש כאילו פשוט הופכים דף להמשך. הסדרה הזו עמדה לי על המדף כבר כמה שנים ורק לאחרונה הגעתי אליה בתוך הסדר שאני מנסה לעשות אצלי בספרים. אני קורא את הספר הראשון מסדרה ובודק אם הוא מתאים לי לקריאה, ואז בוחר אם לשמור את הסדרה אצלי להמשך קריאה או לא. והספר ג'ינקס היה כל כך טוב שאני ממשיך ישר את הטרילוגיה וזה פשוט תענוג.
הסיפור ממשיך עם חייו של ג'ינקס שהוא נער צעיר שננטש ביער והפך להיות שוליה של קודם בעל כורחו, ובספר השני גדל וכבר התנסה בקסמים וכבר אסף אליו כל מיני יכולות שהתפתחו אצלו לאורך התקופה בה שהה במחיצת הקוסם סיימון. הסיפור עובר בין ממלכות שונות, יש בו תיאורים נפלאים והדמויות שלו ממשיכות לקבל רבדים נוספים, וזה פשוט תענוג של קריאה. בלקווד כותבת נהדר והתרגום גם הוא נקרא נהדר, והקריאה ממש עפה ומביאה איתה המון הפתעות. אני אוהב את עולם הקסם שבלקווד בנתה וממש התחברתי לדמות של ג'ינקס והתרגשתי עם הטלטלות שהוא עובר בחייו. בתור מבוגר אני פחות מתחבר לספרים שהגיבור שבהם הוא ילד או נער ולסגנון הכתיבה שמלווה בדרך כלל ספרים מעין אלו, אבל הפעם הרגשתי אחרת, גם כי הכתיבה יותר בוגרת ואפלה וגם בגלל שהדמויות חיות ביער קסום ואפל, אז הן בוגרות הרבה יותר.
בקיצור, אני ממשיך מיד לספר השלישי...
תהנו...

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
ג'ינקס

ג'ינקס

סייג' בלקווד

ואוו, ספר של יום אחד זה נדיר אצלי, אבל קודם זה ספר נוער אז פחות בעיה (כי הכתב גדול יותר ופחות דפים) אבל בעיקר ואוו ענקי לסיפור הסוחף המלא כל טוב עולמות הפנטזיה והכתיבה הלא נמוכה כדי שתתאים לקהל צעיר אלא כתיבה ברמה טובה עם דמויות מלאות, עם קסם טוב וגם קצת אפל, ובעיקר עם עולם מיוחד ותיאורים מעולים.
בלקווד עושה את זה ממש יפה, קודם כל היא כותבת נהדר, אבל דבר שני היא מספרת סיפור שהדמות הראשית אמנם נער צעיר, אבל הוא פוגש את עולם המבוגרים בצורה בוגרת וזה ממש מעניין לקרוא. התיאורים של בלקווד בספר נפלאים, יש בו קסמים מיוחדים שלא קראתי במקומות אחרים, ויש בו דמוית עם קריצה לספרות קלאסית אחרת, אבל לא באמת וזה הרבה יותר מגניב לחשוב שאתה יודע מה מתרחש אבל בעצם לא ממש להבין מה קורה עד שלפתע זה מתגלה.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של ג'ינקס שהוא ילד בתחילתו, והוא מוצא את עצמו עמוק בתוך היער המכושף ופוגש מכשף שלא ברור אם הוא טוב או רע, והופך בעל כורחו לעוזר של המכשף. לאורך מסע ההתבגרות שלו הוא לומד המון על כשפים, על חברויות, על עולם המבוגרים, על תככים ומזימות, על קללות ועל יצורי יער כאלו ואחרים, וכל אלו יוצרים דמות מלאה והרבה יותר עמוקה ממה שחשבתי שאולי יהיה בהתחלה.
איזה כיף שנתתי לספר הזה צ'אנס כי ג'ינקס הוא פשוט מעולה.
תהנו...

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•Braveheart

ביקורות נוספות על "תרופת המוות "

תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

ציפיתי לנפילה הגדולה. עצוב שהייתי צריכה להכין את עצמי לאכזבה, ולרצות לקרוא את הספר הזה רק כדי להשלים עוד סדרה.
כמעט תמיד הספר האחרון בסדרה הוא החלש ביותר- נאמנים (סדרת מפוצלים), עורבני חקיין (סדרת משחקי הרעב) ועוד..
הספר האחרון הוא לא בהכרח הגרוע ביותר- אך ברוב הפעמים הוא לא מצליח לשמר את ההצלחה של קודמיו.
במיוחד בגלל ש"מבחני הכוויה" היה בעיניי ספר של שניים-שלושה כוכבים, לא ציפיתי שדשנר ימצא את מה שאיבד בסוף "הרץ במבוך"- את ההומור, השנינות והקצב המהיר.

לאחר ההקדמה הזאת אגיד ש"תרופת המוות" הוא הספר הטוב ביותר בכל הסדרה.

דשנר התאפס על עצמו ובגדול ופיצה על הספר הקודם בסדרה.
חוץ ממחסום קריאה שתקף אותי בסביבות עמוד 150, הקריאה שלי הייתה רציפה והייתי מרותקת לספר, והתוצאה היא שסיימתי אותו בתוך שלושה ימים.

אין כאן שום עמוד מרוח. שום פרטים לא חשובים או קטעים משמימים.

שורת סיכום- סוף חזק ומעולה לטרילוגיה נחמדה מאוד בסך הכל.


ותזכרו- נתעב זה טוב!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•BookLover
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

שולי רנד כתב פעם: "משנלכדת ברשת, עכשיו פרפר בה להנאתך." אז תומאס נלכד ברשת.
וגם ניוט וגם מינהו וגם אלבי וגם גאלי וגם צ'אק ותריסה וכל שאר הקורחים. והדבר היחידי שהם יודעים זה שמי שהניח אותם שם לפרפר להנאתם, ישלם את המחיר בבוא היום. ויהי מה.
הם לא יודעים את מי הם שונאים, אבל הם מעולם לא היו נחושים כל-כך להניח את ידיהם על צוואר של מישהו. במקרה הזה אלה הם "נתעב". האנשים ששולחים להם מעלית עם מצרכים הכרחיים כדי לשרוד בקרחת יער מוקפת חומות עצומות. האנשים שהיממו אותם, מחקו להם את הזיכרונות, עקרו אותם מחייהם והניחו אותם לפרפר כעכברי מעבדה.

כשתומאס מגיע לקרחת, הוא חשדני ובעיקר סקרן. זה קטע עם גיבורים של ספרים לא? שהם סקרנים עד לשד עצמותיהם. וכמו שהסקרנות הרגה את החתול לפעמים, אז לפעמים היא הורגת גם אותם. אבל תומאס לא מפחד מהמוות, האמת שאין לו מה להפסיד. הוא תקוע בתוך יער מוגבל בחומות יחד עם עוד עשרות נערים בגילו והוא מרגיש שמשהו בפנים בוער לו, שהחומות מסתירות לו את הנוף והוא יעשה הכל כדי לראות אותו סוף סוף.
אז הוא מצטרף לחבורת הרצים שבמחנה, ויחד עם מינהו הם סורקים את המבוך שמקיף את הקרחת ומשתנה בכל יום. המטרה היא אחת- למצוא דרך החוצה. והם לא רואים בעיניים. המאמללים, חרקי רובוט ענקיים שיוצאים מהקן בלילה ומטיילים במבוך לא מקלים על חייהם. הם רעילים ועוקצניים ומי שפוגש בהם בדרך כלל חוזר כערמת עצמות.
אבל אז מגיעה תריסה, הבחורה הראשונה ששולחים לקרחת. וגם היא חשדנית וסקרנית. היא זוכרת דברים שהשאר לא זוכרים, היא זוכרת את תומאס, תומאס זוכר אותה. והם מנסים לקשר בין החלקים כדי לפתור את התעלומה ש"נתעב" השאירו להם.
הטרילוגיה הזאת של דשנר גאונית, מקורית וחדשנית. אם יש ספר שאני אקרא בחיי שוב זה בהחלט יהיה אותם. הוא הצליח לשעשע ולהחריד, לסקרן ולגרום לי להרים גבה, להצטמרר ולכאוב.

התרגשתי לרוץ יחד עם תומאס עד לכדי קוצר נשימה. אהבתי לשמוע את השיחות שלו עם צ'אק על דברים שרק הוא הבין. השתעשעתי מהבדיחות של מינהו וניוט. והסתקרנתי לדעת מה הסיפור של תריסה ההזויה. בסוף, דשנר עונה על כל השאלות והציפיות. הוא מבטיח, ומקיים.
שולי ממשיך וכותב, "הם יעמדו היטב על כל טעויותיך טיפשותך, חיבתך אל הרע." כך תומאס מרגיש במשך כל הזמן שנתעב מנסים להרוס אותו מבפנים. אבל, "מתחת כל אמת דוקרת, מסתתרת האמת לאמיתה." ובזה הוא נאחז. הוא ממשיך לשמוע לקולות- "אל תקשיב להם, אל תאמין להם." הוא לא נכנע, אף פעם.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Tobby
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

מכירים את הקטע שאתם קוראים סדרת ספרים טובה, ואז מגיעים לספר האחרון
ואומרים "כל הספרים היו ממש טובים, חבל אם דווקא הספר הזה יאכזב." וזה מה שקורה?
כמה פעמים זה קרה לכם?
אולם במקרה הזה, הסופר ג'יימס דשנר מצליח להתעלות בגדול.
הספר נפתח פחות או יותר בנקודה שבה הסתיים הספר הקודם, ומשם ישר
לתוך האקשן.
לפי דעתי, ספר סיום צריך להיות ארוך ומורכב מקודמיו. אך במקרה הזה,
אורכו של הספר (קצר במעט מקודמיו) מאוד משתלם.
אין בספר הזה אפילו עמוד אחד מרוח. הכל הכל הכל חשוב.
הספר אוחז אותך עמוק בין הדפים בלי לעזוב, אבל זה משהו שכבר ראינו
בספרים הקודמים שלו.
והכי חשוב, הסופר גורם לך לצפות למשהו, ואז לעשות את ההכי בלתי צפוי.
אז לסיכום אני אגיד: מומלץ!!! סיום מצוין לטרילוגיה מצוינת!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אראגון
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

טוב, הנה זה קרה. עשיתי את זה, סיימתי את הטרלוגיה המושלמת הזאת. -ואו-
אין מה להגיד הספר הזה הוא פשוט מסיים את הסדרה בצורה מהממת הוא גרם לי לבכות, לצחוק, להיתרגש, להנות, ולא הצלחתי להוריד את הידיים שלי מהספר הזה עד שגמרתי אותו. וגם כשגמרתי אותו לא הצלחתי לעקל את כל מה שקרה שם
ספויילר
































תרזה, ניוט, לא נשכח אתכם לעולם ניוט הוו ניוט כשהוא מת לא הצלחתי לעצור את הדמעות. ותרזה.. כשהיא מתה לא יכולתי להאמין! פשוט לא הצלחתי
גיליתי גילוי מפתיע: תומאס לא שמע על המושג טקט! הייתי בשוק תרזה מתה ואחרי חמש דקות הוא הולך לברנדה כאילו כלום לא קרה המפף.





































סוף ספויילר
ועוד דבר יש סדרה שקראתי שכל הספרים בסדרה היו יפים ומותחים ומפתיעים כל פעם מחדש אבל הספר האחרון פשוט לא עשה לי את זה, הסופרת פשוט לא גמרה את הספר טוב היו מלא דאלות שלא ענו עליהן וזה שיגע אותי אבל בתרופת המוות זה לא קרה אזז.. ג'יימס שאפו! הסדרה נגמרה מהמם
טוב אני אפסיק לחפור... ו... בהי

לפני 10 שנים•
★★★★★
•תמה
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

בצער סיימתי לקרא את הספר... עצוב שזה נגמר ! אחת הטרילוגיות הטובות שקראתי בחיים... רוב הספרים מאבדים את זה בספר השני ובטח בשלישי פה זה לא המצב כל ספר החזיק אותי במתח יותר מקודמתו.. עלילה חכמה זורמת ומפתיעה.
תתכוננו להרבה הפתעות בספר הזה !
בגדול הספר ממשיך את עלילות תומס וחבריו אחרי שיצאו מהכווויה במטרה לברוח מנתעב האומנם אפשרי בכלל ? הפעם נתעב קרובים מתמיד למען תרופה שתציל את האנשות והם צריכים רק מישהו אחד... השאלה אם המחיר אינו גבוה מדי האם זה לא יותר מדי להקריב?
בקיצור אתם עוד פה ? לכו לקרוא !
ותזכרו ! נתעב זה טוב !

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עומר20
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

באמת ג'יימס דשנר?! באמת?! ממך ציפיתי ליותר, אתה לא יכול לגמור ככה ספר!
הספר כתוב חביב (קצת נמרח, אבל בסדר סך הכל) אבל אז באמצע הספר (ופה מגיעה אזהרת ספויילר) ניוט מת! ולי נשאר להגיד רק למה? למה דמות כל כך טובה (הדמות היחידה הטובה בספר) צריכה למות רק בשביל לסחוט דמעות? זה לא ספרותי ולא מתאים! ואז בסוף הספר מתברר שכל שלושת הספרים מיותרים, אי אפשר להכין תרופה להתלקחות וכולם עומדים למות. זה בעצם הדרך של ג'יימס להגיד לנו "תקפצו לי" , ולכן תגידו לו בתגובה "תקפוץ לי" ואל, אבל אל תקראו את הספר!

לפני 9 שנים•
★★★★★
•fangirl
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

בתור אחד שקרא את שני הספרים הקודמים הספר היה אכזבה גדולה.
העלילה חסרת תוכן ולא מעניינת.
בספר הראשון הסיפור היה מאוד מעניין והיו נפילות לפעמים אבל עדיין זה היה מעניין.
הספר השלישי היה נפילה אחת גדולה לקח לי המון זמן לסיים אותו (ספרים שמעניינים אני מסיים בקלות בסופש אחד)
לא ממליץ כל כך סך הכל.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אנדי
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

אפתח ואומר שמאוד אהבתי את כל הסדרה וגם את הספר הזה.
הספר(והסדרה) הוא מהז'אנר שאני הכי אוהבת כמו: משחקי הרעב, מפוצלים תיכון לילה וכו... (דרמות, מתח, בדיוני וכו.... זאת אני), אבל מהסוף של הספר הזה די התאכזבתי.... ציפיתי (בתור קוראת "מכורה" לסדרה) לסוף מפוצץ, שלא יהיו יותר שאלות ושהספר פשוט יגמר איכשהו, אבל בין הצפיות שלי לבית האמת היו פערים, לא גדולים אבל פערים...
הסוף פה לטעמי פתוח מידי ומשאיר מלא שאלות, אולי הוא רוצה לכתוב עוד ספר... כי עם סוף כזה זה אפשרי ואפילו כדי אבל בכל זאת ספר נהדר חוץ מהסוף הטיפה מאכזב.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•JnG liveforbooks
תרופת המוות

תרופת המוות

ג'יימס דשנר

אני קצת מופתעת מאיך שהטרילוגיה הזאת נגמרת.
הספר השני היה הרבה יותר טוב מהראשון,אבל הספר האחרון קצת איכזב אותי.
--------ספויילר------------

ציפיתי שבאמת ימצאו תרופה למגפה ולא שהניצולים ימשיכו את האנושות במקום בטוח בזמן ששאר העולם גוסס.
אני גם לא מבינה למה הרגו את תרזה בסוף הספר!
היא הייתה דמות כל כך טובה בספר הראשון,די הוזנחה בספר השני ובספר השלישי הסופרת פשוט גרמה לכך שתומאס וחבריו
ישנאו את תרזה.
זה הרגיש כאילו כל העבר בניהם נהיה חסר משמעות ושברנדה מחליפה את מקומה.
למרות שאני אוהבת את ברנדה אני לא חושבת שהיה צריך להרוס את הדמות של תרזה.

------------------------------------------------


חוץ מזה ציפיתי שאחרי שהתווספו כל כך הרבה בנות מהמבוך השני שיתנו קצת פוקוס עליהם,חבל שזה לא קרה:(

לפני 9 שנים•
★★★★★
•geek for life
דירוג
2.0
לפני 9 שנים

“באמת ג'יימס דשנר?! באמת?! ממך ציפיתי ליותר, אתה לא יכול לגמור ככה ספר! הספר כתוב חביב (קצת נמרח, אב”