ביקורת ספרותית על סינדר - תולדות הלבנה #1 מאת מאריסה מאייר
ספר מעולה

---

אוקיי אז קראתי את כל הסדרה לפני חודש כשהספר האחרון WINTER יצא, ותאמינו לי, הסדרה הזאת שווה את זה.
בתור ספר ראשון, סינדר עושה את העבודה. אתם מכירים את העולם, את המצב של סינדר, את הדמויות והכל. ראיתי בהרבה מקרים ספר ראשון ממש טוב, ואז בספר השני והלאה הספרים באמת מתחילים להידרדר, אך לא עם סינדר. לא ולא. הספרים נהיים טובים יותר עם כל ספר.
ולפני ה"ביקורת" (אני לא באמת עושה ביקורות אני סתם מדברת הרבה), ראיתי הרבה תלונות על זה שהרעיון לא מקורי ודברים כאלה, אז תנו לי להגיד, בבקשה, תסתמו את הפה.
סיפור מחדש של אגדות בעולם עתידני שכולם רובוטים וסייבורגים ויש אנשים שגרים על הירח שיש להם כוחות? סינדרלה היא סייבורגית בת 16 והיא מכונאית ממש מצליחה? כן כל כך לא מקורי כל ספר היום הוא ככה.
ראיתי מישהו מתלונן ששוב פעם ילדה בת 16 שהיא גיבורה ובלה בלה בלה. זה. הפאקינג. קטע. של. YA. ברוב הספרים של YOUNG ADULTS הגיבורה הראשית היא בת, ממש חזקה ומגניבה ודמות שמעצימה את הכוח של הנשים, ושנותנת לנוער פרספקטיבה חדשה על כל העניין של "בנות לא יכולות להיות חזקות, בנים הכי חזקים וקשוחים ואיכס". וזה כל מה שיפה בז'אנר הזה. איך שהוא נותן לבני נוער ספרות מעצימה כזאת לקרוא. כי, הפתעה למי שלא שם לב, זה 2016. אין יותר "בנים יכולים בנות לא". יש "כל מה שבנים יכולים לעשות בנות יכולות לעשות טוב יותר". והספר הזה מראה את זה בצורה מהממת.
עוד תלונה שראיתי זה שעושים ניסויים בבני אדם ושזה "הו כל כך לא הגיוני כי הם חיים בעתיד! איך יש להם רחפות וכל מיני דברים טכנולוגיגים והם עושים ניסויים בבני אדם כדי למצוא תרופה למגפה קטלנית שהורגת בני אדם???". תנו לי להסביר את זה בצורה הכי פשוטה שיש:
מבחינתם הם לא עושים ניסויים על בני אדם. הם עושים ניסויים על סייבורגים. וסייבורגים, מבחינת האנשים בספר, מתחת לבני האדם, ולכן זה התפקיד שלהם והחובה שלהם להתנדב לניסויים. וזאת בעיה שסינדר מתמודדת איתה. וספויילר----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------פותרת אותה בסוף של WINTER-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אז טראח בום בלאם סיימנו עם הקטע שאני מבטלת דברים רעים שאמרו על הספר.
ועכשיו- לדעה! (שלי. על הספר.)
נתחיל בסינדר. איזה פאקינג דמות מגניבה. הקטע עם הסייבורגיות? 10. יש בה בגרות כזאת שלא רואים בהרבה ילדים בגילי (16) אבל יש בה גם סרקסטיות ותמימות כזאת שפשוט הופכת אותה לדמות שכל כך קל להתחבר אליה. היא חזקה, חכמה, מצחיקה, ודמות שכיף לקרוא מהנקודת מבט שלה ולראות את כל מה שהיא עוברת דרך העיניים שלה.
נמשיך לאמא של סינדר. האמא החורגת של סינדר. אני לא חושבת שאני יכולה לקלל פה כי כולם כותבים כל כך יפה ורהוט או משהו, ואני אוהבת לקלל אז חבל.
בכל מקרה. *&^%$#$%^&*)*&^%$# על אמא של סינדר. ייצור מרושע ונורא, ואני לא חושבת שזה ספוילר להגיד את זה, כי כאילו, זה סיפור שמבוסס על סינדרלה, אז אם לא הבנתם שהאמא החורגת שלה תהיה *&^%$#@ זאת כבר בעיה שלכם.
זה היה כל כך מתסכל לקרוא על הדברים שהאמא המטופשת שלה ואחותה המטופשת (לא זאת פאוני, זאת השנייה ששכחתי איך קוראים לה) שלה עשו לסינדר ולראות איך שוב ושוב ושוב סינדר פשוט מקבלת את זה כאילו זה דבר שבשגרה ואני מניחה שבשבילה זה באמת היה דבר שבשגרה אבל אומייגאד איך היא עשתה את זה אני לא יודעת (ולכאן מתחבר הקטע שסינדר היא דמות מאוד חזקה, כי זה שהיא התמודדה עם המשפחה החורגת שלה לכך כך הרבה זמן והצליחה לשמור את כל התסכול והעצבים והכל בפנים רק מראה כמה בוגרת וחזקה נפשית היא לגילה).
ועכשיו לקאי. רק עושה לכם ספוילר קטן שלא יזיק לכם, יהיו עוד הרבה בנים ובנות בסדרה, אבל אין משולש אהבה בין אף אחת מהדמויות! לכל אחד יש את המישהו שלו והם בכלל לא שוקלים מישהו אחר וזה פשוט נפלא כי אני שונאת משולשי אהבה ואם אתם אומרים שאתם לא אתם שקרנים.
איפה היינו?
קאי.
הוא הטיפוס העדין והחזק שאני חושבת שסינדר צריכה. לא שהיא צריכה אותו כדי להישען עליו או דברים כאלה, כי כמו שאמרתי, היא דמות חזקה, והיא יכולה להחזיק את עצמה ולהישען על עצמה כי היא חזקה, וזה חלק מהשינוי שרואים כיום בספרות לנוער- שהדמויות הראשיות חזקות בזכות עצמן ולא בזכות אנשים אחרים. הייתי שמחה אם היינו רואים צד פחות לחוץ ופחות... עצוב (?) של קאי, אבל זה כנראה לא היה הגיוני שבאמת נראה את הצד הזה שלו הרבה כי יש עליו כל כך הרבה לחץ ואחריות והמצב של אבא שלו מן הסתם השפיע עליו. מה שהכי אהבתי בקאי היה זה שהוא היה הגרסא הכי טובה של עצמו כשהוא היה עם סינדר. הוא היה אמיתי ומצחיק ונער- כי בוא נודה בזה, התפקיד שלו די לקח לו את הילדות, ואני חושבת שהוא בעצמו אפילו לפעמים שכח שהוא רק נער. המערכת יחסים שלו עם סינדר ממש חמודה, וממש כיף לראות איך היא מתקדמת במהלך הספרים.
ואחרי אחרונה, המלכה לבנה.
טוב בעצם לא בא לי לדבר עליה.
היא מגעילה אותי מדי.

מקווה שנהנתם ממה שחירבשתי פה ו................זהו.
ביי.


נ"ב: אני לא כותבת יפה ורהוט כמו שכולם פה כותבים אז מצטערת מראש. בעצם זה לא מראש כי אני כותבת את זה בסוף, אז אני מצטערת אם זה מפריע לכם ואם זה לא מפריע לכם אז אין לי על מה להצטער ועכשיו ביי.


-_-

» ביקורות נוספות של GAL
» ביקורות נוספות על סינדר - תולדות הלבנה #1