אני הולכת לשמור על הביקורת הזאת קצרה וחסרת ספויילרים כי ממש מאוחר עכשיו ובדיוק גיליתי שהספר הכי אהוב עליי בעולם תורגם לעברית ושהכריכה שלו נראית כמו סרט פורנו משמנות השמונים (כן, כס הזכוכית, אם היה לכם ספק על איזה ספר אני מדברת).
בתור התחלה, אני קוראת באנגלית. הגעתי למסקנה שהתרגומים דופקים את הספרים, ואני קוראת רק באנגלית כבר שנים. את כס הזכוכית, או THRONE OF GLASS מצאתי שנה שעברה, והתאהבתי בספר. בדמויות, בעולם. הספר השני היה אפילו יותר טוב, והשלישי אפילו יותר טוב, והספר עם הסיפורים הקצרים גם כן מעולה. ביליתי חודשים בציפייה לספר הרביעי כמו פאנגירלית אמיתית בטאמבלר ובכל מקום וכשהוא הגיע, מפלצת ענקית של כמעט 700 עמודים, לא עשיתי כלום במשך יומיים חוץ מלקרוא אותו עד שגמרתי אותו.
הנקודה שלי היא, שהספרים האלו מדהימים. אני לא יודעת איך הספר בעברית, ולמען האמת אני גם לא הולכת לקרוא אותו בעברית מתוך פחד שזה יהיה נורא ואיום.
אבל אני מכירה את הספרים ואת הדמויות ואת העולם ואת הכל והכל בספר הזה, וזה מדהים. מדהים מדהים מדהים מדהים. מליון כוכבים. הספר הראשון ממש ממש טוב, ורק אחרי הספר השני אתם מבינים שיש בכלל אופציה שיתקיים ספר יותר טוב מהראשון, כנל לגבי שאר הספרים בסדרה. הם רק הולכים ונהיים טובים יותר ככל שהסדרה ממשיכה. בבקשה אני מתחננת בפניכם אל תשפטו את הספר על פי הכריכה שלו, כי למרות שהיא נוראית ואיומה, הספר עצמו ממש ממש טוב.
אני במשך שנה וחצי הייתי תקועה עם כל הספרים האלה והסיפורים האלה בתוכי בלי אף אחד לדבר עליהם איתו, כי, למרבה ההפתעה, אף אחד לא קורא ספרים, ומי שכן קורא, לא קורא באנגלית.
זה עולם בודד לחיות בו ללא מישהו לדבר איתו על הסדרה האהובה עלייך בעולם.
אז דמיינו את ההפתעה שלי באחד עשרה בלילה בערב בית ספר כשאני פותחת ראש אחד לתומי ורואה שם מוכר מבצבץ בטור של הספרים, ואז אני רואה את הכריכה. ואז אני מתחילה לבכות. אני התחלתי לבכות, כתבתי מכתב תלונה להוצאה לאור ואז מחקתי אותו, ואז באתי לפה. ואם זה נראה לכם מוגזם, לא אכפת לי, כי הספר הזה אומר בשבילי כל כך הרבה. אני חושבת לעצמי, מי לעזאזל ירצה לקרוא את הספר הזה כשהכריכה שלו נראית ככה?! סוף סוף הגיע היום שהספר מתורגם לעברית, יום שאמור להיות אחד הימים הגדולים בחיי (הגזמההה(אבל לא באמת)) ואז אני מגלה שהכריכה כל כך מכוערת שאף אחד לא הולך לקרוא אותו גם עכשיו ושאני הולכת להישאר תקועה במציאות הבודדה הזו של חוסר באנשים לדבר איתם על הספר הזה לבד. שוב.
בבקשה תקראו את הספר. אל תפספסו. ואם לא תאהבו את הראשון בבקשה תחכו לשני או שתקראו את השני באנגלית כי הוא יהיה הרבה יותר טוב באנגלית.
הספרים, יותר נכון הדמויות, מסמלות בשבילי כל כך הרבה ושאבתי מהן המון המון השראה בכל כך הרבה דברים בחיים והן עזרו לי לעצב את מי שאני היום ואת מי שאני אהיה ואת מי שאני רוצה להיות ולספר הזה (לסדרה הזאת) תמיד יהיה מקום ענקי בלב שלי.
אז בסוף זאת ביקורת לא קצרה בכלל, נסחפתי קצת בסערת רגשות שאני עוברת כאן.
בבקשה תקראו את הספר.
אני אוהב אותכם למשך כל החיים.
ומעבר.
בבקשה.
ספר.
לקרוא.
תודה.
3>
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
