ביקורת ספרותית על השוטה מחצר המלוכה מאת פיליפה גרגורי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 בינואר, 2016
ע"י משה


ב"ה
נהדר, מרתק, ממגנט, ציבעוני, קודר, מעצבן.

בעצם לא הייתי צריך לקרוא; אף שהייתי צריך לחשוב על כך בעצמי, אני עדיין נדהם מריקנות השלטון באירופה. תאוה, כבוד, קינאה, בגידות, כח, נקמנות, רצח. חיי הפקר חסרי תוכן. בזבוז משווע. ימיהם מולאו בציד, ריקודים, ארוחות פאר. אנשים נבובים שההשגחה העליונה שמה אותם כשליטים ובעצם לא ידעו מה לעשות עם זה.

במאמר המוסגר - הזדעזתי מסיפור האינקווזיציה - איך בשם השם שולחים אנשים לשריפה ?! אצלנו הוא נקרא אלוקים חיים - שממנו החיים. אז איך בשמו מעלים אנשים למוקד?! ואם חשבתם שאנו במאה העשרים ואחת כאילו נאורים עדיין יש רציחה בשם השם.

מצד שני גברת פיליפה לופטת אותנו הקוראים בליפתת צבת חזקה ובלתי מתפשרת; נסו להניח את הספר מידיכם. אני מודה - אני שבוי.

רק ג'ק ריצ'ר יכול להציל אותי.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אם רק השריפה מטרידה את מנוחתך כנראה שחסר לך הרבה ידע על האינקוויזיצה. העינויים שלהם היו הרבה יותר גרועים, כל כך גרועים שאנשים כבר רצו להישלח לשריפה. ועל סופו של משטר אימים זה אנחנו צריכים להודות לנפוליאון - שבאיטליה נכנס לתוך המשרדים המרכזיים של האירגון הרשע הזה והעלה את כל הדוחות שלהם באש.
ואיפה אתה מחפש נאורות - אני מקווה שלא אצל דאעש.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ