“חייב להודות שהספר הזה היה לי די מוזר. יש ספירה לאחור בתחילת כל פרק ולא כל כך ברור בשביל מה הספירה הזאת. אולי לא הבנתי עד הסוף את הכוונה של הסופר. אולי זה נועד להיות מסתורי.
העלילה ככל הנראה מתרחשת בעתיד כי יש שם מכוניות מעופפות ומשהו שנקרא "מסחינמי" שזאת כנראה סוג של טלוויזיה. העלילה מתמקדת בדמות הראשית בן ריצ'רדס אשר בתו הקטנה חלתה בשפעת וזקוקה לטיפול רפואי ומאחר והוא לא עובד הוא החליט להשתתף במשחק טלוויזיוני בשם "הנרדף" שבו הוא יכול לקבל סכומים מכובדים על כל זמן שהוא שורד במשחק. ומפה מתחיל כל האקשן. ויש הרבה אקשן.
בן ריצ'רדס הוא לא הגיבור הטיפוסי-הוא משתמש בשפה בוטה והוא לא מפחד להגיד את האמת ומה הוא באמת חושב. יש לו הרבה תושייה וכריזמה. קל להתחבר אליו ולהזדהות עם המצב שהוא נקלע לתוכו. לאורך כל הספר מצאתי את עצמי מעודד אותו ומקווה שהוא ישרוד ושיוכל לזכות ולממן את הטיפול הרפואי של בתו.
הכול כתוב ממש טוב ומעניין ומותח, וקל להישאב להרפתקה של בן ריצ'רדס. למרות שלקח לי קצת זמן לקרוא אותו (שבוע בערך), הקריאה די זרמה לי בקלילות. אולי זה בגלל שהפרקים קצרים- באורך של 2, 3 עמודים כל פרק. היו פרקים שהיו קצת יותר מזה אבל עדיין היו קצרים למדי.
למרות המוזרות שלו, זה היה בסך הכל ספר ממש טוב ומעניין. אם כי הסוף שלו קצת מעלה שאלות ונראה כאילו זה לא באמת הסוף. די קיוויתי שיהיו עוד עמודים אבל לא היו. אבל בכל מקרה אני ממליץ עליו בחום. רוצו לקרוא.”

“ב"ה
ממש לא אהבתי את הסיום
ספר מותח מהיר דיסטופי ומפתיע.
רק קינג כותב על הנושאים שלו אז אני מרגיש שבוי.
ברור לי שהוא יתעתע בי.
לרוב זה מעולה.”