חח פפריקה, רעיון מעניין. אצלנו אמרתי שנשים טלוזיה בשירותים. ( בצחוק כמובן)

פתאום מתביישת לספר שאצלנו קוראים רשמית בשירותים ותמיד אמרנו שצריך להתקין שם מדף. וכשהספריה הפקירה את כל סדרת לייף מדע אבא שלי הביא אותה הביתה ושׂם בשירותים, כי מה שיש שׁם - קוראים.

מצטער שאני נכנס לדיון הזה כל כך מאוחר.

אני רק רוצה להגיד, אני מאמין בקריאה בשירותים. אני לא חושב שזה לכולם. אנשים היגיינים בוודאי מסתייגים מזה, וגם אנשים שלא מבלים בשירותים כמות מספיקה של זמן לקריאה. כולכם מקבלים פטור מלא.
אבל אני, בתור בן אדם שיכול לבלות שם עשרים דקות עד חצי שעה ביום, צריך משהו לעשות בזמן הזה, ואני חייב להגיד שקראתי יותר מכמעט כל אחד שאני מכיר כמעט אך ורק עם המכנסיים למטה. בניגוד לאנשים שאצלם זה זמן מת, אני קניתי לי עולם שלם על האסלה, ואני לא חושב על כך כהפחתה מכבודם של ספרים, אלא להפך. לאיזה בן אדם הייתם נותנים להיכנס איתכם לשירותים? הזמן הזה, תנו לי להגיד, קודש הקודשים של כמעט כל אחד. ולהכניס אליו ספר, לתת לו לדבר אליך כשאתם הכי פגיעים, הכי אנושיים, במקום שאולי אפילו אפשר לקרוא לו הכי נמוך שלנו, להכניס אותו לשם, לתת לו לדבר אליכם שם, זה לתת לו מקום הרבה יותר משמעותי ופתוח.
לא כל ספר מתאים לשירותים. בעיקרון החוק שלי הוא ספרים עם פרקים קצרים (יחידות נוחות להיכנס ולצאת מהם), עם שפה יפה אבל לא מורכבת ככה שצריך לתהות על קנקנה של כל שורה. יותר חשוב אולי הם ספרים שמדברים יותר לחוויה הזאת. קורט וונגוט למשל, או דן בן אמוץ שהוזכר כבר בדיון הזה ודווקא לשלילת הקריאה בשירותים (והוא בכלל התנגד לספריה בגלל העושק). סופרים שמחפשים אצלכם את המקום האנושי החשוף הזה, שעשו מאמץ לקבל אותכם גם ואפילו במיוחד שם. שאין כזה דבר נמוך מדי בשבילם, כי משם מתחילים לבנות את הבן אדם.
עכשיו, ספרים מספריה, ברור שלא. אני לא אומר לכפות את הרגלי הקריאה האלו על השלכותיהם על אחרים. מצד שני אני אומר שיש ספרים שלקרוא אותם לבושים זה לקרוא אותם לא נכון. זה להרוויח פחות ממאה אחוז. מבינים אותי?

אסכם במשפט האלמותי של להקת פאנקדליק:
Free your mind and your ass will follow.

אגב, אין מצב שאני נוגעת בכסף בעבודה ולא רוחצת ידיים בסבון אחרי זה. זה כבר מנהג קבוע, אם לא, אני מרגישה מזוהמת.
אבל בבית או ברחוב אני לא מרגישה ככה. (ואין לי הפרעה טורדנית כפייתית, במחילה מכולכם).

אהוד, תתלוצץ חופשי. טוב לראות אותך שב לכוחותינו.
ההיגיינה חשובה מאוד אבל יש עוד עקרונות שחשובים לא פחות, בעיקר עקרונות שקשורים לכסף, חסכון במשאבים ויעילות השיתוף.

ועל אותו עקרון אפשר גם להניח שהוא סלד מכסף עצמו כי כבר הוכיחו שכסף זה דבר הכי מזוהם שיש (ולא במובן המטפורי אלא מכיוון שהוא עובר אלפי ידיים, הרבה יותר ממה שספרים עוברים)

אפרתי, הייתה לי תחושה שדווקא את תיכנסי איתי לרזולוציה הזאת של עמודים.
לא יפה.
יש דברים שעדיף להדחיק, במיוחד אחרי שהשקעתי שעות בהרכבת רשימות ספרים שללא שום ספק יהיו ספרי ספריות ויד שנייה.

עכשיו אני מבין למה דן בן אמוץ סלד מספריות ציבוריות. הוא לא מצא את ההגיון שכלכך הרבה משאילים עותק אחד וקוראים אותו. מסתבר שזה היה לא בגלל אחוזי המכירות כמו בגלל שההיגניה היתה חשובה לו. תסלחו לי שאני מתלוצץ על העניין.

אבל כשאנשים קוראים בשירותים הם נוגעים רק בכריכה??? הם נוגעים בכל עמוד. אגב, הכל סביבנו מזוהם ואנשים לא רוחצים ידיים כמו שצריך אחרי שירותים. עובדה.

לי יש הסבר אלטרנטיבי: srl זה speed-runs-live וכנראה שהמקום הזה שאליו אפילו המלך הולך לבד, הוא זמן האיכות היחידי בתנאים כאלה נוקשים.

ועכשיו לקונטרה-וידוי: הספרים שאני לוקחת מהספרייה, בנוסף ליישור אוזני חמור, עוברים חיטוי כריכה באלכוהול רפואי 70% כי מי יודע איפה הם היו קודם...

בקיצור, ובלי עוד חפירות,
שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות.

מוזר אבל רק בשירותים, אדם יכול לחבר בין החומר לרוח בקריאת ספרים.
אם כי לכתוב את זה בביקורת יכול לפגוע בציפור נפשם הרגישה של קוראי הביקורות כאן.

srl - אתה כותב טוב מאוד חוץ מזה :)

אתה יכול לקרוא ספרים בשירותים, אבל למה אתה צריך לדווח לנו על זה? זה לא גורם פחיתות כבוד לביקורת היפה שלך?

אתה קורא ספרים טובים רק חבל שבצורה כזאת או אחרת אתה תמיד מתחבר אליהם דרך האסלה, לא שיש לי בעיה עם זה (יכול להיות שזה זמן האיכות היחיד שלך) אבל אני מקווה שתמצא זמן גם להתחבר אליהם בדרך אחרת.

לא מבינה את המעשה הזה "ספר לשירותים"... לא יודעת... אני מכבדת את הספרים שלי קצת יותר.
(מצד שני אולי עדיף שם מאשר לא לקרוא בכלל?! לא החלטתי...)
בכל מקרה, ביקורת טובה (נכתבה בשירותים ?!),
כתביו של שמיר בהחלט כנסי צאן ברזל.

איזו נוסטלגיה. יפה שהוא עדיין כל כך מעניין.

ספר לשירותים?