ביקורת ספרותית על עורבני חקיין [עטיפת הסרט] - משחקי הרעב #3 מאת סוזן קולינס
ספר לא משהו

---

כי בסדר שקראתי (ואחד הספרים הזה ממש לא טוב כי ספר שאני קורא
אני רוצה שהוא יהיה ואוו, מעניין, מרתק, מותח, שמרוב שהוא טוב אני
יקרא אותו עד הלילה ואני לא יהיה עייף- ובספר הזה זה לא היה).
ספר חסר עלילה עד ההגעה למקום שבו העלילה נגמרת (מנעתי ספוילר).
ואם קורה משהו אז זה פעם ב100 עמודים. ממש לא אופייני לשאר הסדרה
(למעט קצת הספר השני- התלקחות). סך הכל הספר בינוני, אופן ואופי
הספרים דומה מאוד לסדרת שבע הממלכות. (ובפרט הספר האחרון-ביטרבלו)
מאוד התאכזבתי, היה קטע מותח אבל אז הוא נגרר ונהפך מותח תרתי משמע.
מאוד מאכזב, לא כמו שאני הפאן גירל הסתומות האלה, אבל כתוב בפירוש(זהירות ספוילר) שהיא
מאוהבת במשהו והיא בוחרת בשני, למההה, כל ספר שמכבד את עצמו נותן לדמויות שלו סוף טוב כמה שאפשר.
אני לא מבין את זההה. (עוד ספוילר, סליחה) המוות של סנואו היה כל כך לא מספק, מה זה נמצא מת לאחר מהומה,
הבנתי שהנשיאה של מחוז 13 הייתה אחראית למוות של פרים (עוד סיבה לכעס מתסכל על הסופרת, דמות כל כך תמימה ולא מזיקה, זה היה מוות כל כך מיותר) אבל אני מאמין שאם היא סופרת כזו מצליחה היא יכלה לשנות את הדברים האלה.
עוד מוות מתסכל, (סליחה על הספוילרים, אני פשוט חייב לשחרר עצבים) המוות של פיניק, אדם כל כך טוב, נחמד (אני לא מתייחס לזה שהוא היה חתיך מסכן, והוא היה זונה) הדבר היחיד שמנחם במוות שלו זה הילד שלו מאישתו החמודה (שדרך אגב, חולת נפש ונשארה לבד בעולם), וגם צורת ה"להרוג אותו החוצה" שלא נתנו לו כבוד, חוסר ההתייחסות של קטניס למוות שלו פשוט רואאעעעע.
ספר מעצבן, צריך לקרוא אותו רק כדי לסיים את הסדרה ולתת כבוד לספרים הקודמים.

» ביקורות נוספות של שלומעם
» ביקורות נוספות על עורבני חקיין [עטיפת הסרט] - משחקי הרעב #3