ביקורת ספרותית על מרכבות באיילון מאת לימור מויאל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בספטמבר, 2015
ע"י תושיק



וואו איזה ספר מדהים! בלעתי אותו ביומיים, מרתק, מרגש ומעניין. את הספר קראתי בהמלצתה של דנה המקסימה, מנהלת הקבוצה "כל הרומנטיקה הזאת", תודה דנה שחשפת אותי לספר הזה!
זהו הספר הראשון שקראתי שמספר על מערכת יחסים בין שני גברים. הספר כתוב בצורה סוחפת מהעמוד הראשון, הכתיבה איכותית וזורמת והספר מכיל המון קטעים מרגשים שגרמו לי להזיל דמעות.
דן גרין, בן 34, הוא הבעלים של חברת הייטק "גרינטק". דן הוא בחור מצליח, עשיר, גר בהרצליה פיתוח והוא חתיך הורס. לכאורה יש לדן את כל מה שצריך בשביל להיות מאושר, אבל הוא רחוק מלהיות מאושר. הוא מתגרש מלנה לאחר חמש שנות נישואין משעממות ללא סקס כמעט וללא ילדים. דן מרוסק. הוא מרגיש לא שלם עם עצמו, חסר לו משהו בחיים שהוא עדיין לא הצליח להבין מהו.
דן עשה תמיד מה שאביו המנוח ציפה ממנו, הוא הפך לאיש עסקים והתחתן עם הבחורה המושלמת. אימו נפטרה ממחלה כשהיה ילד. עכשיו דן הולך לפסיכולוג בשביל לנסות לנתח את חייו ולמצוא אור בחייו.
אביו התחתן בשנית עם פלורה ודן לא רצה להתקרב אליה למרות נסיונותיה הרבים. מזכירתו לוחצת עליו ליצור קשר עם פלורה כדי שיהיה לו אדם קרוב אליו שיעזור לו להתמודד עם המשבר. פלורה המקסימה, אישה פיקחית ומציאותית שאי אפשר שלא להתאהב בה, מציעה לדן להתנדב ולתת מעצמו ומבטיחה לו שהנתינה תגרום לו לאושר ולטעם בחיים.
פלורה מלמדת אותו שהוא האחראי לעצמו ורק הוא מחליט במה לבחור לפי מה שנכון לו ולא לסביבה.
המזכירה של דן מקשרת אותו עם תום, חייל בודד שבא מטקסס לכאן כדי להתגייס. תום ברח מהוריו החרדים שלא אהבו את דרך חייו ואת התרחקותו מהדת. דן מחליט לאמץ את תום ולתת לו בית לחזור אליו בסופי שבוע מהצבא.
מהרגע שהשניים נפגשים, החיים של שניהם משתנים. דן מתחיל לגלות את עצמו ותום מייד מתאהב בדן אבל מכיוון שדן סטרייט, הסיטואציה לא פשוטה עבור תום. דן לומד להכיר את תום, להיפתח אליו, לחשוף את הסודות שהסתיר אפילו מעצמו וכך גם תום.
בין השניים נרקמת מערכת יחסים מיוחדת, מרגשת ומטלטלת. תכינו הרבה טישו כי יש המון קטעים שפשוט אי אפשר לעצור את הדמעות (עצותיה של פלורה, תום במבצע חיסול בצבא, הפגישה של תום ודן בבית הקברות, וגם קטע סקס מרגש שמתואר בעדינות ועוד).
תום האופטימי, הבוגר והמנוסה מלמד את דן הפסימי לקחת את החיים בקלות וללמוד להנות. הוא משכנע את דן לבקר את אחיו הנכה במוסד (קטע מרגש במיוחד שגרם לי לבכות).
ספר שמכיל המון תובנות לחיים, אהבה, תשוקה, נתינה, מסירות והרבה הרבה תקווה.
הנה כמה ציטוטים שאהבתי במיוחד ושאני מאד מתחברת אליהם בדרך החיים שלי:
"... אושר הוא כמו בועות סבון, הוא מגיע במנות קטנות ושבריריות, שקופות ועדינות שאי אפשר לתפוס, או להחזיר, או להנציח, צריך ללמוד לזהות את הרגע ולהתרפק עליו, וכשהבועה מתפוצצת והרגע נגמר, לבחור אם לזכור אותו. ... האנשים האומללים הם אלה שחושבים שאושר הוא מצב קבוע ויציב ומבזבזים את מחצית חייהם כדי לנסות למצוא אותו ואת המחצית השנייה על להתאכזב מזה שהם לא מצליחים, זאת בשעה שסביבם המון בועות סבון קטנות מרחפות באויר, אבל הם לא טורחים להסתכל".
" האהבה היא צורך חיוני לא פחות מנשימה ומזון, את אמנם יכול להתקיים בלעדיה אבל אתה חי באומללות ובבדידות מזהרת ואלה לא ממש חיים".
אז רוצו לקרוא את הספר! ממליצה בחום!

7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ