ביקורת ספרותית על שירו של הלב - דרמה מרגשת מאת ג'ודי פיקו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 באוגוסט, 2015
ע"י avigailpc


שירו של הלב, ג’ודי פיקו, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 480 עמודים

“אנשים מותנים לראות גברים מחזיקים אקדחים, אבל לא גברים מחזיקים ידיים”

ג’ודי פיקו היא מחברת רבי מכר רבים, ביניהם “השומרת אחותי”, שאף עובד לסרט מצליח, ומרבה לעסוק בענייני מוסר ומשפחה בדרכה הייחודית.

ב”שירו של הלב”, זואי ומקס, זוג נשוי, מנסים להביא ילד לעולם. לשניהם בעיות פוריות ושניהם נלחמים בהן, אולם ללא הצלחה. לאחר טיפולי פוריות רבים, הפלות ואובדן עובר נשארים שלושה עוברים מוקפאים ובני הזוג מתגרשים. טיפולי פוריות אף פעם אינם קלים אולם קל להתחבר לאישה ולסבלה בעוד בספר אפשר לראות את קושיו של הצד השני, של הגבר. התסכול, הכאב על זוגתו, התחושה כאילו ננטש בצד. נוטים לדבר מעט על כך וזוהי קרן אור בחשכה לראות גם את הצד השני.

בעקבות האבדן והגירושים מקס מתמכר לטיפה המרה ולאחר תאונת דרכים מוצא עצמו בלב לבה של הכנסייה, הופך לאדם מאמין, נתמך על ידי אחיו ומביט בערגה על גיסתו. זואי לעומתו משקמת אט אט את חייה ואליהם נכנסת ונסה, מי שהייתה חברתה, שהופכת להיות אהובתה ובת זוגתה לחיים. זואי כבר לא תוכל ללדת. אחיו של מקס ואשתו מתקשים אף הם בהבאת ילדים לעולם. שלושה עוברים קפואים יכולים לשנות את חייהם של כל אחד ואחת מהם.

ברקע המחלוקת המשפטית על העוברים המוקפאים אנו נחשפים לכיעור וליופי כאחד. הכיעור מגיע בדמות הדת הקיצונית. אין רע בדת, בשום דת. להיפך, היא דבר יפה ומלמד. אולם כשהדת מגיעה בצורתה הקיצונית, זו הגורמת שנאה, זו שלא מקבלת את האחר, זו הפועלת בצורה מניפולטיבית הרי שהיא גורמת לריחוק, לניכור ולשנאה. לזה אנו נחשפים כשהכומר (בשם הכנסייה שאינה תומכת כמובן בלסביות ובהומוסקסואלים) מפעיל לחץ, מניפולציות ואף שקרים – הכול כדי למנוע מזואי ומוונסה להפוך לאימהות. קל בצורה זו לשנוא את הדת וזו נקודה רגישה בה יש לשים לב שהתנהגותו של הכומר אינה חזות הכול.

היופי מגיע בצורת האהבה, הבנה ומוזיקה. אהבתן של זואי וונסה היא אהבה בשלה כזו שמוצאים פעם בחיים ויש בה משהו שונה, משהו אחר, משהו שכל כך חשוב שיהיה חלק מחיינו. יפה גם אהבתה של אמה של זואי המקבלת את בתה ונלחמת יחד איתה יד ביד.

וברקע מוזיקה. זואי שבמקצועה היא מטפלת במוזיקה, מנעימה את זמנם של חולים סופניים, של נפגעי כוויות ושל ילדים ונערים המתקשים ביומיום. היא עושה זאת במסירות אין קץ ובסבלנות מעוררת השראה. וכך בשילוב כמעט בלתי אפשרי מתנהל המשפט על העוברים, וחושף מאבק מכוער בין בני משפחה, הכולל אהבת נשים, אהבת גבר לאישה ואהבת אם לבתה.

זואי מקבלת בשורה שתשנה את חייה ומחליטה לקבל החלטה שתשנה אף היא את חייה. מקס, מי שהיה בעלה, מקבל אף הוא בשורה לה חיכה במשך כל המשפט, וברגע של אנושיות מופלאה מקבל אף הוא החלטה משנת חיים. ההחלטה הזו באה מתוך לבו, מתוך האנושיות שבו. החלטתו מלמדת אותנו שלא חשוב כמה ילחצו עלינו, כמה הדת תטיף לנו, ברגע האמת אנו פועלים עם הלב.

“שירו של הלב” הוא ספר עם שיר נוגה וכואב ועם מנגינה עליזה ומלאת חיים. ספר שמחזיק את הקורא במתח, בחשש ובתקווה לכל אורכו.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ