ספר חמוד, קליל וזורם, מלא באנושיות ואופטימיות. הספר מדבר על התמודדות עם מות אם הוא ממש לא עצוב, הוא מלא בהומור ורגש. הספר לא מתמקד באבל אלא יותר סיפור הישרדות של הגיבור שהזכיר לי קצת את הגיבור ב"פרוייקט רוזי". זהו סיפור על בדידות, שונות צורך חזק באהבה ובחברים.
הגיבור הוא בחור בן 39, ברתולומיו, בחור מוזר ושונה שמתמודד עם מות אמו ממחלת הסרטן. אב לא היה לו. סיפרו לו שאביו נטש אותו כשהיה קטן והוא חי כל חייו עם אמו. הוא היה תלוי בה בכל התחומים, מפרנסה ועד אהבה. היא היתה החברה היחידה שלו.
כשחלתה, הוא טיפל בה במסירות בימיה הקשים כשכבר איבדה את צלילות דעתה. לאחר שמתה, הוא גילה מכתב שכתבה לריצ'רד גיר וידע שהיא העריצה אותו. ברתולומיו מחליט לכתוב מכתבים לגיבור הנערץ של אימו בכדי לשמור על קשר תמידי עם אמו, על הזכרונות ממנה ובכדי לשפוך את הלב בפניו, שכן הוא חברו היחיד.
במכתבים הוא מספר על הכל: על פחדיו, על מחשבותיו, על קשייו בהתמודדות היומיומית, על חבריו החדשים ועל התאהבותו. ברתולומיו צריך ללמוד לחיות לבד לאחר שאת כל חייו בילה רק עם אמו.
מקס הולך לטיפול ופוגש עוד בחור מוזר, מקס, שמקלל בלי סוף. מקס מתמודד עם מות החתולה שלו. הוא מתיידד עם מקס ומתאהב באחותו שהכיר במקרה בספריה ומכנה אותה "ילדת הספרים". הכומר השתיין של המקום עוזר לברתולומיו להתמודד עם מות אמו. הכומר היה החבר הכי טוב של אמו והוא מתאבל עליה יחד עם ברתולומיו ובא להתגורר עמו.
כל החבורה, ברתולומיו, מקס, הכומר וילדת הספרים, יוצאים למסע כדי למצוא את אביו הביולוגי של ברתולומיו ובין היתר ללכת לצפות במתחם לחתולים.
במסע הזה ברתולומיו מגלה משהו מפתיע אודות שהותו של אביו הביולוגי (או שאולי לא כל כך מפתיע). הקטע מאד מרגש.
הספר מלא בקטעים מרגשים, משולב בהומור והמון אופטימיות. אמו של ברתולומיו היתה אופטימית ניצחית והיא חינכה את בנה להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה. זו היתה הפילוסופיה של חייה.
הנה כמה ציטוטים מדברי האם:
כאשר פרצו לביתם היא אמרה לבנה: "אנחנו לא יודעים כלום. אבל אנחנו יכולים לבחור איך להגיב לכל מה שנקרה בדרכנו. תמיד יש אפשרות בחירה. תזכור את זה!".
"כל פעם שמשהו רע קורה לנו .... , משהו טוב תמיד קורה – לעיתים קרובות למישהו אחר. וזה המזל הטוב של הרגע הזה. אנחנו מוכרחים להאמין בזה. מוכרחים. מוכרחים. מוכרחים."
ברתולומיו חי לפי דרך החיים שציוותה לו אמו וזוכה בחברים ובאהבה. הוא גם מחפש בדברי הדלאי למה מנטרות לחיים טובים:
"זכרו שכשאינכם משיגים את מבוקשכם, לעיתים זאת טיפת מזל מופלאה. טרגדיה צריכה לשמש מקור לכח. לא משנה בפני אילו קשיים אנו ניצבים, או כמה כואבת החוויה, האסון האמיתי הוא אובדן התקווה".
ספר חמוד אופטימי, ממליצה בחום!













