“ברתולמיו ניל, גבר בן 40 כמעט, מפוחד, תלותי ובודד אשר הפסיד את אימו למחלת הסרטן מגלה פתאום שהוא לא יודע מה נותר לו לעשות עם חייו, עכשיו כשאין לו את אמא לטפל בה. ברתולמיו התגורר עם אימו, באותו בית במשך כל חייו, מעולם לא יצא לבלות, מעולם לא הלך ללמוד, לטייל, להנות. אימו היא כל מה שהיה לו בחיים וברגע שהוא יוצא מהאיזון הזה הוא מאבד את עצמו. על מנת להישאר שפוי הוא מתחיל חלופת מכתבים חד צדדית עם ריצ׳ר”

“ספר חמוד, קליל וזורם, מלא באנושיות ואופטימיות. הספר מדבר על התמודדות עם מות אם הוא ממש לא עצוב, הוא מלא בהומור ורגש. הספר לא מתמקד באבל אלא יותר סיפור הישרדות של הגיבור שהזכיר לי קצת את הגיבור ב"פרוייקט רוזי". זהו סיפור על בדידות, שונות צורך חזק באהבה ובחברים. הגיבור הוא בחור בן 39, ברתולומיו, בחור מוזר ושונה שמתמודד עם מות אמו ממחלת הסרטן. אב לא היה לו. סיפרו לו שאביו נטש אותו כשהיה קטן והוא חי”

“ספר נחמד, ברבע הראשון שלו יש קטעים קצת טרחניים, אבל משתפר בהמשך.”

“ברתולמיו ניל, גבר בן 40 כמעט, מפוחד, תלותי ובודד אשר הפסיד את אימו למחלת הסרטן מגלה פתאום שהוא לא יודע מה נותר לו לעשות עם חייו, עכשיו כשאין לו את אמא לטפל בה. ברתולמיו התגורר עם אימו, באותו בית במשך כל חייו, מעולם לא יצא לבלות, מעולם לא הלך ללמוד, לטייל, להנות. אימו היא כל מה שהיה לו בחיים וברגע שהוא יוצא מהאיזון הזה הוא מאבד את עצמו. על מנת להישאר שפוי הוא מתחיל חלופת מכתבים חד צדדית עם ריצ׳ר”

“ספר חמוד, קליל וזורם, מלא באנושיות ואופטימיות. הספר מדבר על התמודדות עם מות אם הוא ממש לא עצוב, הוא מלא בהומור ורגש. הספר לא מתמקד באבל אלא יותר סיפור הישרדות של הגיבור שהזכיר לי קצת את הגיבור ב"פרוייקט רוזי". זהו סיפור על בדידות, שונות צורך חזק באהבה ובחברים. הגיבור הוא בחור בן 39, ברתולומיו, בחור מוזר ושונה שמתמודד עם מות אמו ממחלת הסרטן. אב לא היה לו. סיפרו לו שאביו נטש אותו כשהיה קטן והוא חי”

“ספר נחמד, ברבע הראשון שלו יש קטעים קצת טרחניים, אבל משתפר בהמשך.”