ביקורת ספרותית על מסע בין לילה לבוקר מאת רפיק שאמי
ספר טוב

---

לכאורה זהו סיפור פשוט.
נביל שהין, טורקי אמיד מגלה כי ימיו ספורים וכבקשה אחרונה, הוא מבקש לקיים חלום ילדות: קירקס זמנאני , שנמצא באירופה, מוזמן לשהות בטורקיה , עד ליום מותו.
הקירקס מגיע לעיר ראשיתא , עיר הבירה ומתחיל בפעילותו.נביל מצטרף לקירקס כמספר סיפורים.
הקירקס נודד בטורקיה ולבסוף חוזר לטריאסט.

אנשי הקירקס ונביל , עוברים בעצם מסע גילוי. על עברם, על טורקיה, אנשיה וגווניה השונים.
הגילויים מוצגים כסיפורי שהרזדה, ואהבות פורחות בין אנשי הקירקס ומצטרפות מבחוץ.
אנשי הקירקס ובעיקר נביל וולנטין, מגלים כי הניצנים לפעילותם העצמאות והחתירה למודרניות החלה אצל אבותיהם.
האב של ולנטין, מתיר לבנותיו לרכב על אופניים. רק חנאן , הבת הצעירה מסכימה למרות האזהרות על "הסכנות הרפואיות" שברכיבה של בנות על אופניים.
עקב זאת היא מכונה :"חסן צבי" או צבי צעיר . בן מטומטם ולא מחונך.
האב נקרא לשיחת נזיפה בבת על ידי המועצה הפדגוגית של בית הספר, אבל תגובתו מפתיעה את כולם: " חנאן ילדה נפלאה". ואותו אמון של האב הוא שדוחף את חנאן להצלחה.
הצד האחר של טורקיה מתגלה בעיר תאלאתה. שבה מיד עם הצבת הקירקס , מופיעים אנשים רעולי פנים, עם אבנים וקלצ'ניקובים בידיהם ומסבירים לולנטין כי " הקירקס מנוגד לדת המוסלמית ועליו להסתלק".
והם עושים כך.
ואי אפשר בלי האהבות השונות: המאכזבות, אלו שנגמרות, במות בן הזוג וכמובן האהבה האולטימטיב בין ולנטין ל..פייה. זה לא תואר אלא שם של בחורה גרמניה.
הכתיבה היא בסיגנון המזרח: יש לקרוא לאט והתענג מכל פרק , אין צורך להחפז.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מסע בין לילה לבוקר