זה ספר נחמד, למען האמת די אהבתי את ההתחלה שלו, אם כי שנאתי את הכריכה,לא מבינה למה שינו אותה(בדיוק כמו עם ספרי פרסי ג'קסון, בהם העדיפו להשתמש בכריכות סתמיות להפליא במקום אלו היפות אשר היו בספרים המקוריים).
עלול להכיל ספויילרים מחלק זה והלאה, ראו הוזהרתם או משהו כזה
שנאתי את הסוף.
למען האמת, זה לא באמת נכון.
אני שנאתי קטע ספציפי אחד, הקטע בו מייר מחליטה שהיא הולכת לבקש את עזרתו של קאל בהפלת אביו והכל על סמך כך שהיא חושבת שהוא אוהב אותה.
כאילו, אוקיי, הקטע הוא, שזה מטומטם. אפילו אם היא מאמינה שהוא אוהב אותה מספיק בשביל להצטרף ל"מהפכה" שלהם(מחשבה מטומטמת, בגלל א.קאל אינו אמר כלום בנושא וב. היא עשתה זאת בעיקר בגלל שמייבן אמא לה שאחיו אוהב אותו, ואני כבר חושבת שהיא כבר אמרה בשלב מסויים שהוא האח ה"פחות טוב" מה שדי גורם לכמה וכמה נורות אזהרה להבהב), היא אמורה לדעת שהוא עושה את מה שתפקידו דורש ממנו, זאת אומרת, הוא הרי התארס ללא אהבה בגלל תחרות מלכותית כולשהי, שתמצא את הנערה המתאימה ביותר להיות מלכתו(ועוד כל מיני דוגמאות שאני לא זוכרת ברגע זה)
הקטע הזה גרם לסוף להיראות מזורז, כאילו היא הייתה צריכה להגיע לקטע מסויים, ופשוט נמאס לה להשתהות בדרך אליו.
זה די הוריד מהרמה של הספר, אך למרות זאת אני די מחבבת אותו.

עלול להכיל ספויילרים ראו הוזהרתם.

התחלתי את הספר בשבוע שעבר מאז הצלחתי לסיים אותו ואת שני הספרים הבאים, אני חייבת להודות שנהנהתי ממנו למרות שבקריאה הראשונה לא הבנתי שסינדר אמורה להיות מין סינדרלה, הסיפור נשמע לי מוכר אך לא הצלחתי לחבר את הנקודות בהתחלה, רק כאשר ראיתי את הכריכות של הספר השני והשלישי ואת הכתיב באנגלית לפני ההקדמה הבנתי את זה.
זו סידרה נפלאה, נכון יש פרטי מידע אשר ברורים לכל כבר בהתחלה, אך אני מניחה שיש בזה משהו נחמד, הסיפוק שבלומר לספר 'אמרתי לך'.

אני רוצה שהם יתרגמו גם את הספרים הנוספים בסדרה.
ואם המשפט הקודם לא נראה לכם כמו המלצה טובה על ספר, אני לא מבינה אתכם.
הספר הזה לוקח אותנו אל עולם אחר, מקום מלא יצורים מוזרים עם אינטרסים אפלים, מקום שדמות מראה מעוותת של ארץ הפלאות מסיוריה הילדותיים של אליס לידל המפורסמת, שהיא אגב קרובת משפחתה של אליסה.
יש משהו מקסים במורפיאוס המסוכן ובוגדני,משהו עדין מתחת לכל האישיות שלו, מתחת לכל הציניות הקרירה וההרסנית שלו.
וג'ב, ובכן, אנ ילא כל-כך אוהבת אותו, למרות שהוא דמות טובה בהחלט.

קראתי את הספר הזה מזמן, אך אני עדיין זוכרת שכשאלו אותי באותה תקופה מה אני קוראת, אמרתי מרק שבור, מיותר לספר על הבדיחות והאי-אמונה שזה שמו האמיתי של הספר, אך זה לא מה שחשוב.
הספר הזה לא מתאים לכולם, יש כאלו שיחשבו שהוא נמרח ומשעמם, ההתחלה בהחלט נמרחת מעט אפילו בשבילי.
יש לפעמים הרגשה שהסופרת הכניסה את הרפר רק בשביל לעניין את הקהל הצעיר יותר, בשביל אלו שלא רוצים רק לשמוע על חייה של רואן, על הצורך שלה להתנהג כמבוגרת בגלל אימה הלא מתפקדת ואחותה בת השש.
אני לא בטוחה מה אני חושבת על הספר הזה, היו מקומות בהם הייתי מוכנה פשוט לעזוב את הספר ולהפסיק לקרוא אך גם היו מקומות בהם הרגשתי מרותקת אל הספר, אז אני מניחה שתצטרכו לקרוא אותו בשביל להחליט בעצמכם.

אני ממש ממליצה על הספר הזה, זה ספר טוב, עם תפנית מצוינת.
אני חייבת להודות שבהתחלה לא הייתי בטוחה מה לחשוב, וכמעט ונטשתי את הספר, אך אני שמחה שלא עשיתי זאת.

אני אוהבת את הספר הזה, יש בו משהו מסתורי ומקסים, משהו שמשך אותי לקרוא אותו, ואת ספרי ההמשך שלו, אך לצערי שאר הספרים בסדרה עדיין לא תורגמו מה שאומר שעליי להזמין את הספרים באנגלית, מה שאומר שאני אצטרך לחכות נצח לפני שהם יגיעו (;-;) עטיפת הספר הינה יפה, והדמויות מקסימות בדרך שלהן, אני ביחוד אוהבת את הדמות הראשית, את איווי, אשר נראה שלא מפחדת מדבר, וכל רצונה הוא להישאר בניו יורד המרגשת ומלאת הסודות.
הייתי שמחה לקרוא את הספר הזה שוב ושוב.

למגי סטיווטר יש כתיבה נפלאה, יש לה דרך לגרום לדמויות כמעט לקום לתחייה ולספר את סיפורן.
אני אוהבת את הספר הזה, הוא בהחלט נפלא, החל מהעטיפה היפה ועד הדמויות המעניינות ומלאות החיים.
זה בהחלט ספר שהייתי שמחה לקרוא שוב ושוב.

אני חייבת להודות שראיתי את הסרט לפני שקראתי את הספר("עכשיו זה טוב").
הכתיבה הייתה מעט שיטחית, אך זה לא הפריעה יותר מידי לסיפור עצמו אשר היה, נכון, היה יכול ליהות יתר טוב, אך גם לא רע בדרכו שלו.
זה ספר נחמד, לא הכי טוב או מושלם, אך בהחלט הייתי ממליצה לקרוא אותו.

זה ספר נחמד וזו סדרת ספרים נפלא.
הדמויות אנושיות להפליא, ומוכיחות כי לא רק שכולנו טועים, אלא גם שלפעמים לא הכול קורה כמו שציפינו.
נכון, יש מקומות בהם זה היה מעט משעמם או צפוי מידי, אך זה לא הרס את ההנאה בה קראתי את הספר.