ביקורת ספרותית על אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה מאת אנייס מרטן-לוגאן
ספר טוב

---

ספר חמוד וקליל, העביר לי כמה שעות של הנאה. ספר על התמודדות עם אובדן, כולל סיפור אהבה, התאוששות איטית והמון תקווה לעתיד.
דיאן איבדה את בעלה ובתה בתאונת דרכים. היא מסתגרת בדירתה בפריז ומוכנה לדבר רק עם חברה הטוב, פליקס, שחי ממסיבה למסיבה ומבלה עם בני מינו. הם פותחים ביחד בית קפה ספרותי "אנשים". פליקס מנסה לעודד את דיאן ולהוציאה לבלות אך ללא הצלחה.
יום אחד דיאן מחליטה לנסוע להתבודד בכפר נידח באירלנד כדי לחשוב ולהיות עם עצמה. היא שוכרת בית מאבי ובעלה שמאד נחמדים כלפיה והיא מתיידדת איתם ועם בתם המאומצת ג'ודית. בנם המאומץ, אדוארד, גר בשכנות לדיאן. הוא טיפוס אנטיפת, בוטה ואני חברתי. בהתחלה יש לה מלא חיכוכים איתו עד שלאט לאט היא לומדת להכירו והשניים מתקרבים.
לאט לאט דיאן חוזרת לעצמה, חווה רגעי שמחה והתאהבות, נלחמת על רצונותיה ומצליחה בכך.
החלק האחרון קצר ומהיר מאד לעומת כל הספר וחבל. ההחלטה שלה היתה מהירה ובלי הרבה הסברים ועוררה בי הרבה מחשבה.
הספר קליל מאד, קצת קיטשי ולכאורה הכל צפוי אבל הסוף ממש הפתיע אותי.
ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה