הביקורת נכתבה ביום שני, 25 במאי, 2015
ע"י חנוש
ע"י חנוש
ספר מקסים, מאוד אהבתי.
תולדות חייהם של היהודים בטטראן (בגדאד). סיפור חייהם של משפחת כליף, מסבא אברהם הרווק ונישואיו לשרה, הולדת בנותיו ובניו, השידוכים בין בני המשפחה, העוני והדלות, אמונות טפלות ואפילו זנות.
בבתי הספר המורים היו מתנהגים לתלמידים בקשיחות ונוקשות. כל דבר פשוט היה מביא את המורים להכות את התלמידים על כפות ידיהם עד זוב דם. גם אם התלמיד צדק הוא חטף מכות. ההורים היו מודעים למכות שבניהם מקבלים אך נמנעו מלעשות דבר, ההורים ראו זאת בחיוב כביכול המכות הם חינוך טוב.
בחג השבועות בשנת 1941 בוצע "פרהוד" ביהודים, רצח, אונס ושוד. הפרהוד פגע כמובן רק ביהודים על לא עוול בכפם, בשל היותם יהודים שילמו מחיר כבד. בין ההורגים או יותר נכון החטופים היו שני דודיו של הסופר.
הורי נולדו בעיראק. זכורים לי היטב סיפוריו של אבי יעקב ז"ל על בתי הספר שהיו מכים אותם. כמו כן, על הפוגרום (פרהוד) שבוצע ביהודים. אבי היה במחתרת הציונית להעלות את יהודי עיראק לארץ ישראל. אבי נתפס ונשלח לכלא, בכלא עבר עינויים קשים מאוד על גופו נותרו הצלקות. אחיו של אבי שילמו לסוהרים סכומי עתק כדי לשחרר את אבי מהכלא. אבי שוחרר ועבר לפרס, ומשם לארץ ישראל.
הכתיבה יפה, הזדהיתי עם הסופר, הרגשתי כאילו הוא כתב את הספר על אבי ז"ל, אבא מאוד חסר לי, הרגשתי צביטה בלב, ועיני לא נשארו יבשות.
כל כך קשה לשמוע ולקורא סיפורים קשים שעברו הורינו.
ממליצה בחום
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חנוש
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
בסמטאות בגדאד
תודה על התגובה.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
חנוש
ביקורת יפה ורגישה, נהניתי לקראה.
|
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
